חז"ל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפת הדף בתוכן "בארי הוא הילד החי מתומתם בכול העולם והוא פושאה מבוקש ונעמי אחותו היא הילדה החי כחמה בכול העולם *" תגיות: החלפה שוחזרה עריכה חזותית |
מ שוחזר מעריכות של 2A02:ED0:5F3C:5B00:6119:F1E:52CC:9633 (שיחה) לעריכה האחרונה של אבגד |
||
שורה 1:
'''חָזָ"ל''' ([[ראשי תיבות]]: '''חכמינו זכרם לברכה''') היו המנהיגים הרוחניים וה[[הלכה|הלכתיים]] של [[עם ישראל]] לאחר חתימת ה[[מקרא]] בימי [[אנשי כנסת הגדולה]] ובעיקר מ[[תקופת בית שני]] (החל מתחילת [[תקופת הזוגות]] ב[[המאה ה-3 לפנה"ס|מאה ה-3 לפנה"ס]]){{הערה|מקובל במחקר המודרני להפריד בין תקופת הזוגות לבין "חז"ל", ולראות בהם שתי תקופות נפרדות.}} ועד לחתימת [[התלמוד הבבלי]] בתחילת [[המאה ה-6]]. חז"ל הניחו את היסודות לכל [[התורה שבעל פה]], והם מהווים תשתית לכרונולוגיה וההיסטוריה ב[[תולדות עם ישראל]] במיוחד בדורות הרבים בהם לא הייתה ריבונות.{{הבהרה|למה הכוונה בטענה שחז"ל "מהווים תשתית לכרונולוגיה וההיסטוריה בתולדות עם ישראל *במיוחד בדורות הרבים בהם לא הייתה ריבונות*"?}}
==תקופות חז"ל==
[[קובץ:Tiberias, Israël - 2008 (2465106286).jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתחם קבר [[רבי עקיבא]] ב[[בית מעון]] שב[[טבריה]] - נחשב לגדול ה[[תנאים]].]]
חז"ל נחלקים לקבוצות אחדות, על-פי תקופתם והיצירה העיקרית בתקופה זו:
*'''[[תקופת הזוגות|זוגות]]''': התקופה נפתחת עם שני החכמים [[שמעון הצדיק]] ו[[אנטיגונוס איש סוכו]], וממשיכה עם חמישה זוגות של חכמים מימי בית שני, אחד שימש כ[[נשיא הסנהדרין]] והאחר כ[[אב בית דין]]. הידועים שבהם הם [[הלל ושמאי]].
*'''[[תנאים]]''': חכמי ה[[משנה]], חיו בארץ ישראל עד שנת [[220]] לספירה, ובנוסף למשנה נשמרו דבריהם ב[[ברייתא|ברייתות]] המפוזרות ברחבי התלמוד הבבלי וה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]], ב[[תוספתא]] וב[[מדרש הלכה|מדרשי ההלכה]]. עם התנאים הבולטים נמנים [[רבי עקיבא]], [[רבי שמעון בר יוחאי]] ורבי [[יהודה הנשיא]] (רבי), עורך המשנה.
*'''[[אמוראים]]''': חכמי ה[[תלמוד]], שפעלו בתקופה שמתום חתימת ה[[משנה]] ועד לסיום כתיבת התלמוד (משנת 220 עד שנת [[500]]). האמוראים פעלו בשני מרכזים: ב[[ארץ ישראל]] (ב[[טבריה]] וב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]]), וב[[בבל]]. בנוסף לתלמודים (בבלי ו[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]) נשמרו דבריהם ב[[אגדה (יהדות)|מדרשי אגדה]], שהמרכזיים שבהם הם [[מדרש רבה]] ו[[מדרש תנחומא]].
*'''[[סבוראים]]''': חכמי [[ישיבה|ישיבות]] בבל מסוף תקופת ה[[אמוראים]] (סוף [[המאה ה-5]]) ועד לתחילת תקופת ה[[גאונים]] (סוף [[המאה ה-6]] או אמצע [[המאה ה-7]]). הסבוראים ערכו את התלמוד ופעלו להטמעת תכניו בקרב עם ישראל.
==סמכותם של חז"ל==
[[קובץ:קבר רבי יהושע דסכנין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר [[רבי יהושע דסכנין]] ב[[סכנין]] - ה[[אמוראים|אמורא]] המצוטט ביותר ב[[אגדה (יהדות)|מדרשי האגדה]].]]
{{הפניה לערך מורחב|מצווה לשמוע דברי חכמים}}
עד סוף תקופת ה[[תנאים]] בזמן שהייתה [[סנהדרין]], היה כח לחז"ל לגזור גזירות ולתקן תקנות חדשות שלא נכתבו בתורה ולא נמסרו מסיני, בכל עניין שראו בו צורך. דוגמאות למצוות ואיסורים מחז"ל: קריאת [[מגילת אסתר]] ב[[פורים]], איסור טלטול [[מוקצה]] ב[[שבת]], חובת [[נטילת ידיים]] לפני אכילת [[לחם]], חובת [[תפילה (יהדות)|תפילה]] שלוש פעמים ביום ועוד רבות.
==לשון חז"ל==
[[קובץ:Baram ancient synagogue (26715813362).jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת בברעם]] - כמאה [[בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל|בתי כנסת מתקופת חז"ל]] נתגלו בארץ, בעיקר ב[[הגליל|גליל]], ב[[גולן]] וב[[דרומא|דרום הר חברון]].]]
[[קובץ:Rehov Mosaic Replica-01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פסיפס]] [[כתובת רחוב]] מ[[תקופת התלמוד]], בו מצוטטת [[ברייתא]] הלכתית במלואה.]]
{{ערך מורחב|לשון חז"ל}}
'''לשון חז"ל''' או '''עברית משנאית''' (נקראת גם '''לשון חכמים''') הוא [[ניב (סיווג שפה)|ניב]] של ה[[שפה]] ה[[עברית]] שהגיע לשיא תפוצתו בקרב [[יהודים]] שחיו בין [[המאה הראשונה]] ל[[המאה החמישית|מאה החמישית]] לספירה. לשון חז"ל נחלקת לשני רבדים עיקריים: "לשון חכמים א'", שבה נכתבו ה[[משנה]] וה[[תוספתא]], ו"לשון חכמים ב'", שבה נכתבו חלקים מן ה[[תלמוד]] הבבלי והירושלמי ו[[מדרשי הלכה|מדרשי ההלכה]] וה[[אגדה (יהדות)|אגדה]].
ההבדל בין העברית של ה[[תנ"ך]], המכונה "[[לשון המקרא]]", לבין לשון חז"ל ניכר מיד לעין, ושימש נושא למחקר של ה[[בלשנות|בלשנים]] לאורך הדורות. ההבדל הזה היה ידוע גם לדוברי הלשון עצמם, שאמרו "לשון תורה לעצמה, לשון חכמים לעצמה"{{הערה|1={{בבלי|עבודה זרה|נח|ב}}.}}.
בדרך כלל תוחמים את לשון חז"ל בין תום [[תקופת הזוגות]] ו[[חורבן בית שני]] (כלומר, בסביבות [[50]]–[[70]] לספירה) לבין חתימת התלמוד הבבלי (בערך [[485]] לספירה). לפני לשון חז"ל דיברו ב[[לשון המקרא]], ובדרך כלל בוחנים את לשון חז"ל לפי הדמיון והשוני בינה ללשון המקרא. בתקופה שבין חתימת [[תנ"ך|המקרא]] למאה הראשונה לספירה אפשר להתייחס לשכבת לשון נוספת, שבה נכתבו [[מגילות ים המלח]] וספר [[בן סירא]].
בתוך לשון חז"ל מבחינים בשלוש תקופות משנה:
* '''"משנה ראשונה"'''
:בתוך ה[[משנה]] אפשר לזהות בבירור משניות שהן קדומות מצד תוכנן ולשונן. מתארכים את המשניות האלה לזמן שבו [[בית המקדש השני]] היה קיים, כלומר, לפני שנת [[70]] לספירה. רוב המשניות האלה עוסקות בהלכות הנוגעות ל[[בית המקדש]] (למשל: [[מסכת תמיד]] ו[[מסכת מידות]]).
* '''לשון ה[[תנאים]]''' ('''לשון חכמים א'''')
:זו הלשון שבה נכתבו ה[[משנה]], ה[[תוספתא]] ו[[מדרש הלכה|מדרשי ההלכה]]. כאמור, בתקופה זו לשון חז"ל עדיין הייתה מדוברת בפי העם. מניחים שהדיבור פסק במהלך המאה השנייה לספירה.
* '''לשון ה[[אמוראים]]''' ('''לשון חכמים ב'''')
:העברית שמופיעה בתלמודים (הבבלי והירושלמי). בתקופה זו העברית כבר לא הייתה מדוברת, והשפה הכתובה מעורבת ב[[ארמית]]. מחלקים את לשון האמוראים לשני חלקים: לשון אמוראי ארץ ישראל (שמופיעה בתלמוד הירושלמי ובחלק מהמדרשים) ולשון אמוראי בבל (שמופיעה בתלמוד הבבלי).
==ראו גם==
* [[ספרות חז"ל]]
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=חז"ל|ויקימילון=חז"ל}}
* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=11383 החברה היהודית לאחר החורבן], ניתוח עולמם של החכמים, באתר [[מט"ח (ארגון)|מט"ח]]
* {{דעת|עמירם דומוביץ|daat/toshba/brahot/dor-2.htm|דור דור ודורשיו - סדר דורות חכמי התלמוד}}
* מתיה קם, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3330 היצירה הספרותית של חז"ל]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{תנאים}}
{{אמוראי ארץ ישראל}}
{{אמוראי בבל}}
{{סבוראים}}
{{אישים ביהדות}}
[[קטגוריה:חז"ל|*]]
| |||