סונאטה מס' 29 (האמרקלאוויר) של בטהובן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג) |
|||
שורה 20:
# [[רצ'יטטיב]]- [[פוגה]]- [[מפעם|אלגרו ריזולוטו]].
ה[[סונאטה]] מורכבת מ-4 פרקים ולא מ-3 פרקים, כפי שהיה מקובל ב[[התקופה הקלאסית (מוזיקה)|תקופה הקלאסית]]. מבנה של 4 פרקים היה נפוץ יותר ב[[סימפוניה]], ובכך מרמז בטהובן לעוצמתה של הסונאטה: היא בנויה כאילו הייתה למעשה סימפוניה לפסנתר. הפרק הראשון בנוי ב[[צורת סונאטה]] טיפוסית למדי, אך מורחבת, יחד עם [[קודה (מוזיקה)|קודה]] ארוכה ו[[וירטואוז|וירטואוזית]]. הפרק השני הוא [[סקרצו]], ולא פרק איטי, כמקובל. בטהובן משנה את סדר הפרקים, והפרק האיטי הוא השלישי. דבר דומה עשה בטהובן ב[[הסימפוניה התשיעית של בטהובן|סימפוניה התשיעית]], שגם בה החליף את סדר הפרקים - הפרק השני הוא ה[[סקרצו]] וה[[טריו (צורה מוזיקלית)|טריו]], ואילו הפרק השלישי הוא האיטי. הפרק הרביעי מורכב מ[[רצ'יטטיב]] במבנה חופשי, עם חילופי [[מפעם|מפעמים]] תכופים. הרצ'יטטיב משמש כהקדמה ,Introduzione, לחלק העיקרי של הפרק, שהוא [[פוגה]] גדולה ב-3 קולות, שמורכבת משלושה חלקים נפרדים.
בטהובן נותן לכל פרק מפרקי הסונאטה סימון [[מטרונום]], דבר שלא עשה בשום סונאטה קודמת וגם לא בשום סונאטה שנכתבה לאחר ההאמרקלאוויר. נוסף לכך, בסונאטת ההאמרקלאוויר עושה בטהובן שימוש גם בפדל השמאלי שבפסנתר, המשמש להשגת צליל רך ושקט (רק בפרקים השלישי והרביעי), דבר שבטהובן מסמן ב[[תו (מוזיקה)|תווים]] במפורש. בטהובן מסמן בתווים גם את המקומות המצריכים שימוש בפדל הימני של ה[[פסנתר]], שנותן תחושת עומק ולכידות לצלילים.
| |||