תוכנית בילטמור – הבדלי גרסאות

התביעה ל[[ריבונות]] חייבה, למעשה, את חלוקת ארץ ישראל. על כן, קמו לתוכנית מתנגדים מכל הזרמים ה[[פוליטיקה|הפוליטייםפוליטיים]], הן מבין אלה שהאמינו בשלמות הארץ, הן מקרב אלה שתמכו ברעיון הדוה[[מדינה דו-לאומית|דו-לאומיות]] - היינו, ארץ ישראל כמדינה אחת לשני עמים.

הוועידה כונסה בהיעדר אפשרות לקיים את [[הקונגרס הציוני]] בתקופת [[מלחמת העולם השניההשנייה]], אולם נעשה מאמץ משמעותי על מנת לדמות אותה ככל האפשר לקונגרס. [[דוד בן גוריון]] היה הרוח החיה מאחורי התוכנית, אותה יזם, על אף התנגדות רבה, אפילו במפלגתו. בוועידה השתתפו נשיא [[ההסתדרות הציונית]] העולמית, ד"ר [[חיים ויצמן]], יו"ר הנהלת הסוכנות דאז, מנהיגי ציוני אמריקה, ומנהיגים ציוניים מארצות שונות.

ב[[נובמבר]]בנובמבר אותה שנה אישר [[הוועד הפועל הציוני]] בישיבתו ב[[ירושלים]] ברוב גדול, את עיקרי התוכנית שהפכה למצע המדיני הרשמי של התנועה הציונית.

[[קטגוריה:ציונות|תוכנית בילטמור]]