גרשום שוקן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
הרחבה, הוספת מקורות
שורה 3:
|שם בשפת המקור=
|תמונה=[[קובץ:Shoken gershom.jpg|250px]]
|כיתוב=
|תאריך לידה=[[29 בספטמבר]] [[1912]]
|מקום לידה=[[צוויקאו]], [[הקיסרות הגרמנית]]
|תאריך פטירה=[[20 בדצמבר]] [[1990]]
|מקום פטירה=[[תל אביב-יפו]], [[ישראל]]
|כינוי=
|מדינה=-
|עיסוק=[[עורך]]
|מעסיק=[[הארץ]]
|תחקירים בולטים=
|סוג כתב=
|תחום סיקור=
|פייסבוק=
|טוויטר=
|אתר אינטרנט=
|התחלת פעילות=[[1939]]
|סיום פעילות=[[1989]]}}
{{מנהיג
| שם =
| תאריך לידה = -
| תאריך לידה עברי = -
| תאריך פטירה = -
| תאריך פטירה עברי = -
| מקום לידה = -
| מקום פטירה = -
| סיבת המוות = -
| תמונה = -
| כיתוב = -
| שם בשפת המקור =
| שם מלא =
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| מקום קבורה = [[בית העלמין נחלת יצחק]]
| השכלה = [[אוניברסיטת היידלברג]], [[בית הספר לכלכלה של לונדון]]
| סיעה = [[המפלגה הפרוגרסיבית]]
| דת =
| תאריך עלייה = [[1934]]
| שם השושלת =
| תואר =
| כינוי =
| אב =
| אם =
| צאצאים =
| יורש העצר =
| אתר אינטרנט =
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[חבר הכנסת]]
שורה 60 ⟵ 28:
'''גרשום גוסטב שוקן''' ([[29 בספטמבר]] [[1912]] – [[20 בדצמבר]] [[1990]]) היה [[עורך|העורך הראשי]] וה[[מוציא לאור]] של עיתון "[[הארץ]]" במשך שנים רבות, וזוהה עם גישתו ואופיו של ה[[יומון]]. וכיהן כ[[חבר הכנסת]] מטעם [[המפלגה הפרוגרסיבית]] ב[[הכנסת השלישית|כנסת השלישית]].
 
==ביוגרפיה==
==קורות חיים==
שוקן נולד בעיירה [[צוויקאו]] שב[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]] ללילי ו[[שלמה זלמן שוקן]], שהיה בעלי רשת החנויות המשגשגת "[[כלבו שוקן]]". בצעירתו היה פעיל בתנועת נוער ציונית-סוציאליסטית והגיע לביקור ב[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]], באביב [[1932]]. בריאיון ל[[תום שגב]] ב-1984 אמר שלולא [[עליית הנאצים לשלטון]], לא היה [[העלייה החמישית|עולה]] לארץ ישראל, באותו ריאיון גם סיפר ש[[עברות|עברת]] את שמו מגוסטב לגרשום מאחר והעריץ את [[גרשם שלום]] (וזאת למרות שניתן לו בילדתו גם השם מרדכי אותו לא אהב){{הערה|שם=שגב1|{{כותרת ראשית|תום שגב|והייקה הזה הוא אני|19840925|30}}}}. לאחר שסיים את לימודיו ב[[אוניברסיטת היידלברג]] עלה לארץ ישראל לבד, הוריו הצטרפו אליו שנה אחר כך. עם עליתו למד עברית אצל [[דב סדן]]{{הערה|שם=שגב1}}. בשנת 1936 נסע ללמוד ב[[בית הספר לכלכלה של לונדון]], בתחילת אותה שנה רכש אביו שלמה זלמן שוקן את עיתון "הארץ" שנקלע לקשיים כספיים{{הערה|{{דואר היום||"הארץ" עבר לידי שוקן|19360103|16}}}}. שחזר מלימודיו בלונדון ביקש אביו שיסייע בניהול העיתון הצד העסקי והאדמיניסטרטיבי שלו. בשנת [[1938]] נסע לסיור לימודים ב[[ארצות הברית]] שם ביקר במערכות עיתונים, בכדי ללמוד את דרך ניהולם. בשנת [[1939]] נפטר עורך העיתון [[משה גליקסון]] ועורך המשנה ישעיהו קלינוב עזב. תפקיד העורך הוצע למשה מדזיני שהיה כותב המאמרים הראשיים של העיתון{{הערה|{{העין השביעית|מרדכי נאור|מרטיני למדזיני!|6662|29 במרץ 2012}}}}, הוא גר בירושלים (וגם גם עבד במקביל ב[[קול ירושלים]]) ולא רצה לעבור לתל־אביב, וכך לקח שוקן את האחריות גם למערכת, שהיה בן 27{{הערה|{{כותרת ראשית|תום שגב|'הארץ' שלנו|19841003|33}}}}.
 
שוקן נולד ב[[צוויקאו]] שב[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]]. למד ב[[אוניברסיטת היידלברג]] וב[[בית הספר לכלכלה של לונדון]]. שוקן [[העלייה החמישית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] בשנת [[1934]]. בתחילת 1936 רכש אביו, [[שלמה זלמן שוקן]], את "הארץ"{{הערה|{{דואר היום||"הארץ" עבר לידי שוקן|19360103|16}}}} כמתנת חתונה לבנו, שמונה לעורך העיתון ב-[[1939]]. שוקן, וכך גם "הארץ", אימץ עמדות [[ליברליזם|ליברליות]] ומקורבות לאלו של [[הציונים הכלליים]]. שוקן היה אף פעיל ב[[המפלגה הפרוגרסיבית|מפלגה הפרוגרסיבית]], וכיהן כ[[חבר הכנסת]] מטעמה ב[[הכנסת השלישית|כנסת השלישית]]. שוקן לא היה שותף ליוזמותיו העסקיות של בנו, [[עמוס שוקן]] להוצאת "[[העיר]]" ואחר כך "[[חדשות (עיתון)|חדשות]]".
 
גרשום שוקן, שענייני תרבות וספרות היו קרובים ללבו, שלח ידו גם בכתיבת [[שירה]], תחת [[שם עט|שם העט]] "רוברט פוזן". ספר שיריו "שירים לעת מצוא", שהיה תלת לשוני ([[עברית]], [[אנגלית]] ו[[גרמנית]]), הופיע בהוצאת [[עקד]] בשנת [[1970]].
 
==עמדות==
 
בתחילת ספטמבר 1949 פרסם שני מאמרים בעיתון "הארץ", בהם דרש לחוקק חוק שיאסור על ישראלים להתיישב בגרמניה או אפילו להיכנס לתחומה, אלא אם מדובר בשליחות לאומית לעניין ספציפי. החוק שהציע אמור היה לאסור גם על כל מגע חברתי בין אזרחים ישראלים וגרמנים, כולל מגע מקרי מחוץ לגרמניה.{{הערה|[[תום שגב]], '''1949 – הישראלים הראשונים''', עמ' 261, הערה; עמ' 338, הערה 65: "אנחנו והגרמנים", 2.9.49, עמ' 2, ו"נגד יחסי מסחר עם גרמניה", 4.9.49; '''[[המיליון השביעי: הישראלים והשואה]]''', עמ' 174.}}