חפרפרת – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Uggerby Klitplantage - mar 2012 (ubt) - 12.JPG|240px|ממוזער|תילי חפרפרות בדנמרק.]]

לעיתים, בתרגום אוטומטי לשם העצם ביחיד (^{<big>Mole</big>}) משפות אחרות מאתרי אינטרנט מרחבי העולם תקרא החפרפרת בתרגום '''<u>שגוי</u>''' - ״<s>שומה</s>״ ״שומה״.

לחפרפרת לרוב [[פרווה]] חומה ועבה. היא שוכנת מתחת לפני הקרקע וממעטת לצאת מעליהם, ומשום כך איבדה את יכולת ה[[ראייה]] כמעט לחלוטין, שכן עיניה קטנות מאוד. במהלך חייה היא בונה מערכת מסועפת של מחילות.

במקום עיניה, החפרפרת משתמשת ב[[אף|אפה]] ובאוזניה על מנת למצוא את מזונה. חוש הריח של החפרפרת מאפשר לה לא רק לזהות את טיבו של מקור הריח, אלא גם לאתר את מקומו בצורה מדויקת. לחפרפרת יש שני נחיריים, שבכל אחד מהם קולטני ריח, המעבירים אותות למוחה. המוח של החפרפרת מסוגל לעבד את האות המגיע מכל נחיר כדי לזהות במדויק את הכיוון שממנו מגיע הריח.{{הערה|ליאור שמיר, חדשות המדע, [[גליליאו (כתב עת)]] ,גיליון 176, אפריל 2013, עמוד 12-13}}. אפה הרגיש מסוגל להתחקות אחר דרכו של ה[[תולעי אדמה|שלשול]], מזונה העיקרי, באדמה. החפרפרות משוטטות במנהרותיהן ללא הרף ומחפשות שלשולים, תולעים ובעלי חיים זעירים אחרים למאכל. החפרפרת מסוגלת לאכול ביום אחד מזון כמשקל גופה, ולכן היא נאלצת לחפש מזון מדי שעות אחדות.