סקר סיכונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניקיון פרמטרים בתבנית צ-מאמר (תג)
מאין תקציר עריכה
שורה 10:
== אופן הביצוע ==
[[קובץ:רמות ההסתברות.jpg|ממוזער|טבלה מס' 2 - חמשת האינטרוואלים שמקובל לחלק, לצורך הערכת ההסתברות להתרחשות סיכון.]]
הבסיס והתנאי לקיום סקר סיכונים הוא הכרת תהליכי העבודה בארגון. על בסיס הכרה עמוקה ויסודית של תהליכים אלה, ניתן להעריך את הסיכונים שאורבים להם. לאחר שמבצע סקר הסיכונים חש שהוא מכיר את תהליך העבודה שלגביו הוא מכין את הסקר, הוא צריך להעריך את הסיכונים הקיימים לתהליך, לדוגמה באמצעות טבלת בסיס<u>,</u> שאליה מצטרפות חמש טבלאות משנה:
* להערכת הסתברות הסיכון
* להערכת עוצמת/חומרת הסיכון
שורה 16:
* להערכת השפעתה על דירוג הסיכון הגולמי<ref name=":0" /> - דהיינו, הסיכון השיורי<ref>הסיכון השיורי הוא הקטנת רמת הסיכון הגולמי, כתוצאה מקיומה של בקרה אפקטיבית. זהו למעשה רמת הסיכון האמיתי.</ref> - ראו טבלה מס' 1.
 
הערכת הסיכון הגולמי צריכה להתבצע כאילו שאין כל [[בקרה (ניהול) |בקרה]] על התהליך. כאמור בערכים הנ"ל, הסיכון הגולמי<ref name=":0">יש המשתמשים במונח "הסיכון השורשי".</ref> מורכב ממכפלת ההסתברות להתרחשות הסיכון, בעוצמת הנזק שעלול להתקיים עם התרחשותו. בהיעדר יכולת לחשב באופן מדויק הסתברות להתרחשות הסיכון, מקובל לחלק בצורה איכותנית את ההסתברויות לחמישה אינטרוואלים המוגדרים בצורה איכותנית. ההנחה היא שמוחשי וקל יותר להעריך את ההסתברות על פי הגדרות אלה, מאשר בנקיטת אחוז מסוים של הסתברות<ref>{{צ-מאמר|מחבר=חנה מילס ורון אבני|שם=סקר סיכונים והערכתם - יישום שוטף של התקנים המקצועיים המחייבים.|כתב עת=המבקר הפנימי|כרך=98|עמ=28 - 30 והמשך ב- 65 - 66. טבלאות 1 - 6 לקוחות ממאמר זה.|מו"ל=לשכת המבקרים הפנימיים ישראל|שנת הוצאה=2008|קישור=https://onedrive.live.com/?authkey=%21ALUXDGav5mQ6jzg&cid=06073481DD0858A3&id=6073481DD0858A3%2123468&parId=6073481DD0858A3%213222&o=OneUp|access-date=2020-03-17|archive-date=2020-06-14|archive-url=https://web.archive.org/web/20200614112313/https://onedrive.live.com/?authkey=%21ALUXDGav5mQ6jzg&cid=06073481DD0858A3&id=6073481DD0858A3%2123468&parId=6073481DD0858A3%213222&o=OneUp|url-status=dead}}</ref> - ראו טבלה מס' 2.
[[קובץ:הגדרות לחומרת הסיכון.jpg|ממוזער|טבלה מס' 3 - חמש ההגדרות לחומרת/עוצמת הסיכון אם וכאשר יתממש.]]
[[קובץ:דירוג הסיכון הגולמי.jpg|ממוזער|טבלה מס' 4 - "חישוב" הסיכון הגולמי שייקבע על פי "מפגש" ההסתברות לקיום הסיכון שהערכנו עם חומרתו המוערכת.]]
שורה 25:
 
=== מקרה חריג: סקר סיכונים סייסמיים ===
במקרה של קיום סקר סיכונים מ[[רעידת אדמה|רעידות אדמה]], לא מתקיים השלב המתואר לעיל של השפעת אפקטיביות הבקרה (טבלאות 5 ו- 6) על הסיכון הגולמי, וסיכון זה הוא הרלוונטי והקובע. זאת מכיוון שעוצמת/חומרת הסיכון נקבעת ב[[דיסציפלינה]] זו על פי דרגת הנזק הצפויה ואיכות הבניה של המבנה. מכיוון שאין כל יכולת לקיים בקרה על התממשות הסיכון (רעידת האדמה תתרחש כך או אחרת ואין שליטה על כך), הבקרה היחידה האפשרית היא פעילות לשיפור איכות המבנה. ברגע שקוימה בקרה זו ואיכות המבנה שופרה, הרי מדובר כבר במבנה שונה, בעל איכות משופרת, שמעריכים את הסיכון הגולמי אודותיו, ואין מעבר לשלב השפעת אפקטיביות הבקרה..
 
== ראו גם ==
שורה 31:
 
== לקריאה נוספת ==
* רונן, ד., 2003; סקר סיכונים בסביבת מערכות מידע. רואה החשבון, נ"ב: עמ' 48 – 51 .
* ארואטי, ש., 2004; ניתוח סיכונים הסתברותיים ככלי עזר לממוני הבטיחות, בטיחות, 290: עמ' 8 – 13 .
* מונרוב, ג., 2007; "חיזוי עתידות" – ניהול סיכונים כולל. המבקר הפנימי, 97: עמ' 32 – 34 .
 
== קישורים חיצוניים ==