דבורה ברטונוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, הוספת מקורות
מ הגהה
שורה 17:
ב-[[1970]] פרשה מהבמה והתרכזה בלימוד מחול בסטודיו שלה ובשיעורים והרצאות ברחבי הארץ, בכתיבת ספרים ובמחקרים עליהם שקדה במשך השנים, על אפיוניו של [[מחול בישראל|המחול הישראלי]] והבינלאומי וכן חקרה את הריקודים ב[[אפריקה]]. באמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], בגיל 70, חזרה להופיע ב[[מופע יחיד]]. גם בהיותה בגיל מתקדם הקפידה לערוך סדרות תרגילים בריקוד וטענה כי "אם אי-אפשר לעשות תנועות גדולות, אז עושים תנועות קטנות, אבל לעשות חייבים".
 
תולדות חייה, שידעו הצלחות אמנותיות וגם עצב ואובדן, מתוארים בסרט התיעודי "שלכת" בבימויים של נואית ו[[דן גבע]] ובספרה האוטוביוגרפי, "מאחורי הקלעים של הנפש" שיצאהשיצא לאור בשנת [[2005]]{{הערה|{{הארץ|בן-עמי פיינגולד|תעודת זהות|0000017f-f0ac-d497-a1ff-f2ac4df60000|9 במאי 2005}}}}. באותה שנה גם נערך לה גם ערב מחווה ב"פסטיבל אשה" בחולון{{הערה|{{הארץ|ציפי שוחט|מחווה לדבורה ברטונוב ומרים זוהר ב"פסטיבל אשה" בחולון|0000017f-db7f-d3ff-a7ff-fbffb3ef0001|15 בפברואר 2005}}}}.
 
נפטרה ב[[תל אביב]] בגיל 95, ונקברה ב[[בית העלמין הדרום]] ב[[חולון]]{{הערה|{{הארץ|טל לוין, [[עכבר העיר]]|נפטרה דבורה ברטונוב - כלת פרס ישראל למחול|0000017f-f863-d044-adff-fbfb93960000|19 באפריל 2010}}}}.