ברוך איבצ'ר – הבדלי גרסאות

איבצ'ר נולד ב-[[1940]] ב[[חדרה]] ושירת בצה"ל [[חיל הקשר| בחיל הקשר]]{{הערה|שם=פרץ|{{הארץ|אפרת נוימן וסמי פרץ|"אלוהים העניש אותי שנכנסתי לתקשורת"|0000017f-f51d-d5bd-a17f-f73f25a00000|12 במרץ 2008}}}}. בשנת [[1968]] סיים [[משפטים|תואר במשפטים]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]{{הערה|{{למרחב||מקבלי תארים באוניברסיטה העברית|19680218|37}}}}, אחר כך פתח [[משרד]] [[עורך דין|עורכי דין]] קטן בחדרה והתחתן עם נעמי{{הערה|שם=פרץ}}.

אחיו, מנחם, שהיה סוכן [[מזרן| מזרנים]] ב[[ונצואלה|וונצואלה]], הקים [[מפעל]] ב[[לימה]] בירת פרו עם שותף יהודי מקומי, השותף פרש והוא ביקש מאיבצ'ר לנהל אותו{{הערה|שם=זומר|{{חדשות|נווית זומר|דולרים על המזרון|19871013|187}}}}. ב-[[1970]] (בסיום לימודי אשתו [[בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים| בבצלאל]]) הגיע לפרו לנהל את המפעל, מתוך כוונה להישאר שנתיים. המפעל קטן, "פאראיסו" (שפירושו בספרדית "גן עדן״) יצר 50 מזרנים ביום בלבד, תוך שנים ספורות הפך ליצרן המזרנים השני בגודלו בפרו. ב-1978 קיבל תואר תעשיין השנה במדינה{{הערה|שם=זומר}}. ב-[[1982]] הציעו לו שני חברים פרואנים, שאחד מהם היה שר החקלאות, להיכנס כשותף ב[[ערוץ טלוויזיה]] חדש {{ספ|Latina Televisión}}, בנימוק שיוכל לפרסם את מוצריו{{הערה|שם=זומר}}. איבצ'ר רכש תחילה 11% מהמניות, ולא נטל חלק בניהול הפעיל של התחנה. שנתיים אחר כך רכש את השליטה בתחנה (54%), החל להיות מעורב גם בהפקת סדרות טלוויזהטלוויזיה וסרטי קולנוע, והיה בעל זיכיון להפצת סרטי האולפנים הגדולים שלאולפני [[הוליווד]] בפרו. בנוסף שיווק בפרו את מערכת התדלוק האוטומטי "[[דלקן]]" של חברת [[רפק תקשורת ותשתיות]] הישראלית{{הערה|שם=גלובס}}.

ב-[[1996]] החלה תוכנית תחקירים בתחנת הטלוויזיה שבבעלותו בחשיפת שחיתויות של [[נשיא]] פרו [[אלברטו פוג'ימורי]] וראש [[משטרה חשאית|המשטרה החשאית]], בין השאר שידרה כתבה על הבחרותהברחות סמים במטוסו של הנשיא{{הערה|שם=פרץ}}. בתחילת 1997 ראש המשטרה החשאית הציע לאיבצ'ר [[שוחד]], והצעה לרכישת התחנה לה סרב,{{הערה|שם=פרץ}}. ובספטמברבספטמבר [[1997]] נשללה אזרחותו הפרואנית והוחרמו עסקיו של איבצ'ר{{הערה|שם=רביב|{{גלובס|אורנה רביב|ביהמ"ש בפרו שלל את אזרחותו של ברוך איבצ'ר|109138|18 בספטמבר 1997}}}}. עוד לפני קבלת ההחלטה הוא ומשפחתו עברו ל[[מיאמי]]{{הערה|{{גלובס|ידיעות אחרונות|איש עסקים ישראלי נאלץ להימלט מפרו|64225|16 ביוני 1997}}}}, הוא גם שכר דירה ב[[הרצליה]] ושהה חלק מהזמן בישראל{{הערה|שם=גלובס}}. במשך שלוש שנים הוא פעל להחזרת אזרחותו ביחד עם קומץ [[עיתונאי]]ם שחברו אליו מערוץ הטלוויזיה כשבסופם מוחזרת לו אזרחותו ורוב רכושו והוא חוזר לפרו בסוף שנת [[2000]]{{הערה|שם=פרץ}}. לאחר חזרתו היה שותף ב[[לוטו]] הפרואני אך לאחר מספר שנים מכר את חלקו.