הכללה נמהרת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''הכללה נמהרת''' (או: '''הכללה חפוזה''') היא [[כשל לוגי]] שבמסגרתו מתבצעת השלכה מתכונותיו של פרט, על הכלל כולו – וזאת, על סמך נתונים מעטים ולא מספיקים. לעיתים מתייחסים לכשל זה גם במונחים הכללה חפוזה או מוטה, הסקה מתוך מדגם לא מספק{{הערה|[[#ריצ'רד נורדקוויסט (2019)|ריצ'רד נורדקוויסט (2019)]]|שם=ריצ'רד}} או [[ראיה אנקדוטלית|ראיה מקרית]].{{הערה|שם=ננה|[[#ננה אריאל|ננה אריאל]], המדריך לכשלים רטוריים}}
 
כאשר הכשלהכללה נמהרת מתבצע על סמך מידע מוטה, או חלקי במכוון, הוא מכיל גם מרכיב של [[קטיף דובדבנים]].{{הערה|שם=ננה}} הכשל ההופכי המשלים להכללה נמהרת הוא [[דיקטו סימפליקיטר]]. במסגרתו, מתוך הכללה נמהרת, ובשל ה[[סילוגיזם סטטיסטי|סילוגיזם הסטטיסטי]] שגרמה, מסיקים את קיומה של ה[[טענה]] הכללית על פריט ספציפי, אף על פי שהיא שגויה לגביו בפועל.
 
כשל זה הוא [[חוק המספרים הקטנים (פסיכולוגיה)|אחד הגורמים העיקריים]] ל[[הסקת מסקנות]] מכלילות שגויות לגבי [[אוכלוסייה|קבוצת אנשים]], תוך יצירת [[סטריאוטיפ]]ים לא מוצדקים.{{הערה|שם=ריצ'רד}}
שורה 25:
* בצלאל: ”ברור שאין [[התחממות גלובלית]], תראו כמה קר היה החורף הזה!“{{ש}}– לילך: ”אולי החורף היה קר, אך הוא טווח זמנים מצומצם שלא מייצג את מגמת שינוי האקלים בעשרות השנים האחרונות.“{{הערה|שם=ננה}}
 
== כשלי הכללות שונים ונגזרים ==
קיימות הכללות שגויותשגויה אחרות,יכולה שאינן נחשבות הכללות נמהרות – על אף שהן מתבססותלהתרחש גם על מדגמיםבמדגמים גדולים. למשל, מדגם גדול עלול שלא לייצג נאמנה את האוכלוסייה כולה, אלא אם הוא [[אקראיות|אקראי]] לחלוטין. במקרים כאלו מדוברייתכן שמדובר בכשל לוגי [[שגיאת דגימה (כשל לוגי)|דומה]] מקבוצת כשלכשלי [[מדגם לא מייצג|המדגם הלא-מייצג]].{{הערה|שם=ריצ'רד}}
 
מלבד ההכללות השגויות, קיימות גם הכללות תקינות שמובילות להיקשים כושלים. למשל, ניתן לתקן את הפגמים של ההכללה הנמהרת ולמנוע דיקטו סימפליקיטר באמצעות הוספת סייגים לכל המקרים מתוך <math>\{b_1, ... c_1 ...\}</math> שאינם מקיימים את טענת ההכללה, כך שמגבילים את כלל האצבע לקטגוריה שבה הוא מתקיים באופן גורף. אך, אם יש [[יותר מדי חריגים]], הסייגים מעקרים אותהאת ההכללה מתוכן מהותי.<ref>{{צ-מאמר|שם=IGNORING QUALIFICATIONS (SECUNDUM QUID) AS A SUBFALLACY OF HASTY GENERALIZATION|קישור=https://www.jstor.org/stable/44084290|כתב עת=Logique et Analyse|שנת הוצאה=1990|עמ=113–154|כרך=33|מחבר=Douglas N. Walton}}</ref>
 
התהליך המשלים שנגרם בכשל הלוגי של ההכללה הנמהרת, הוא '''דיקטו סימפליקיטר''' או '''סֶקוּנְדוּם קְוּוִיד''' ([[לטינית]]: Secundum quid, מילולית "מה הלאה"). במסגרתו, מתוך ההכללה הנמהרת וה[[סילוגיזם סטטיסטי|סילוגיזם הסטטיסטי]] שגרמה, נגרמת ”תאונה” שבה מסיקים את קיומה של ה[[טענה]] הכללית על פריט ספציפי, אף על פי שהיא שגויה לגביו בפועל, משום שהוא לא הוחרג כראוי. כאשר ההסקה מתבצעת מתוך אי־הכרה בגבולות וביכולות ההכללה של [[כלל אצבע|כללי אצבע]], התהליך נקרא גם ”התעלמות מכישורים”, או ”שימוש לרעה בעקרון”.<ref>{{צ-מאמר|שם=IGNORING QUALIFICATIONS (SECUNDUM QUID) AS A SUBFALLACY OF HASTY GENERALIZATION|קישור=https://www.jstor.org/stable/44084290|כתב עת=Logique et Analyse|שנת הוצאה=1990|עמ=113–154|כרך=33|מחבר=Douglas N. Walton}}</ref>
לחילופין, עלולה להתרחש ”תאונה הופכית” של החרגת פריטים שכן מקיימים את טענת ההכללה, בין אם ב[[יותר מדי חריגים|עודף]] ובין אם פרטנית, כך שההכללה איבדה מכוחה שלא לצורך. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://iep.utm.edu/fallacy/#SecundumQuid|הכותב=Bradley Dowden|כותרת=Fallacies {{!}} Secundum Quid|אתר=Internet Encyclopedia of Philosophy|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2022-09-28}}:
*[https://iep.utm.edu/fallacy/#Accident Accident]
*[https://iep.utm.edu/fallacy/#ConverseAccident Converse Accident]
</ref>
 
==ראו גם==