שכיר חרב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
תיקון כיווניות להערת שוליים |
||
שורה 1:
'''שכיר חרב''' הוא [[חייל]] אשר נלחם, או מעורב בלוחמה תמורת [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]], ללא מניעים [[אידאולוגיה|אידאולוגיים]], [[לאום|לאומיים]] או [[פוליטיקה|פוליטיים]]. כאשר משתמשים במונח ביחס לחייל סדיר בצבא לאומי, הדבר נחשב בדרך כלל כעלבון או כזילזול. בסוף המאה העשרים קמו מספר רב של חברות שמשכירות שירותי לחימה, בעיקר למדינות שבהן מתקיימים סכסוכים.
'''צבא שכיר''' הוא צבא המבוסס על כוח אדם שכיר שאינו חייב בגיוס. החיילים השכירים מתוגמלים בהתאם לתפקידם, לדרגתם ולמידת הסכנה הכרוכה במילוי תפקידם. יתרונו העיקרי של צבא כזה, בניגוד לצבא שמגויס בגיוס חובה, הוא מקצועיות רבה יותר ומיעוט בעיות הנגרמות כתוצאה מחוסר התאמה או מהיעדר משמעת. במקרים מסוימים צבא כזה מתבסס על לוחמים זרים. במקרים אלה, על פי ההגדרה דלעיל, זהו צבא של שכירי חרב. [[לגיון הזרים הצרפתי]] הוא דוגמה מפורסמת של צבא שכיר שמשך בעבר שכירי חרב רבים.
דוגמה ידועה של חברה פרטית להשכרת שירותי לחימה היא [[אקזקיוטיב אאוטקמס]] (תוצאות ביצועיות), חברה דרום אפריקאית שהצליחה להתגבר על המורדים שזרעו הרס ב[[סיירה לאון]] ולהשתלט מחדש על מכרות היהלומים אך בעקבות לחץ שהפעילו [[ארצות הברית]] והאו"ם נחקק בשנת 1998 חוק האוסר על שימוש בשכירי חרב ונשיא סיירה לאון פיטר את החברה. במהלך [[רצח העם ברואנדה]] בשנת 1994 שקל האו"ם שקל עשות שימוש בשירותי החברה כדי לעצור את הטבח, אבל הדבר לא יצא אל הפועל בסופו של דבר. המצדדים בשימוש בשירותי החברה ברואנדה טענו שכוח המורכב מכמה מאות לוחמים בעלות של 100 מיליון דולר מסוגל לבצע משימה שכוחות האו"ם אינם מסוגלים לעשות על אף שהיקף התקציב וכוח האדם שלהם גדול בהרבה.
בארצות הברית פועלות מספר רב של חברות פרטיות להשכרת שירותי לחימה. ישנן כמה [[צבא פרטי|חברות פרטיות]] ([[קבלן כוח אדם|קבלני כוח אדם]]) המשכירות שירותי לחימה לצבא ארצות הברית בעיראק והן היוו את הכוח השני בגודלו בעיראק אחרי [[צבא ארצות הברית]]{{מקור}}.
== לגיון הזרים ==
לגיון זרים הוא [[צבא|כוח צבאי]] המוקם על ידי ה[[מדינה]] מבני לאומים זרים. חיילי לגיון הזרים מתפקדים כמו שכירי החרב אך הם לא שכירי חרב במובן הרגיל של המילה מפני שבשונה משכרי חרב אחרים הלגיונרים אינם משכירים את עצמם "למרבה במחיר". הלגיון מוקם על ידי מדינה ולא על ידי שכרי החרב עצמם (כמו גדודי הזרים בעבר). מעמדו של הלגיונר קרוב למעמדו של חייל רגיל{{הערה|1=Inside the Foreign Legion, John parker, (Judy Piatkus, London:1998), 1-2.|כיוון=שמאל}}. נחשבים ובעבר היו נפוצים בכל רחבי [[אירופה]]. כיום נותרו רק שני לגיוני זרים ביבשת: [[לגיון הזרים הצרפתי]] ו[[לגיון הזרים הספרדי]]. הביטוי "לגיון הזרים" מתייחס בדרך כלל ללגיון הזרים הצרפתי, שהוא המפורסם מבין כולם.
==שכירי חרב וחוקי המלחמה==
לפי הרחבה של [[אמנת ז'נבה]]: '''סעיף 47. שכירי חרב'''
שורה 27:
==ראו גם==
* [[סמואל דרבן]]
* [[לגיון הזרים]]
שורה 33 ⟵ 32:
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [https://web.archive.org/web/20160304001617/http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=169068 נלחמים כל הדרך אל הבנק: שכירי חרב], אתר נענע
* {{mako|שי לוי|מלחמה זה משתלם: שכירי החרב משתלטים על העולם|90bc3e828cfd441006|pzm-magazine|20 במרץ 2014}}
* {{בריטניקה}}
שורה 39 ⟵ 38:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
| |||