אילוח (מוליכים למחצה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג)
מ למה לקרוא לזה זיהום? זה נשמע לא מקצועי
שורה 1:
'''אילוח''' (נקרא גם '''זיהום''', '''סימום''' או '''הסממה'''{{הערה|{{מילון אקדמיה|129|53626_2|הַסְמָמָה}}}}, ב[[אנגלית]] '''Doping''') של [[מוליך למחצה]] הוא הוספה של חומר זר בריכוז מזערי למצע כלשהו, לשם הגברת ה[[מוליכות חשמלית|מוליכות החשמלית]] שלו.
 
מוליך למחצה נקי מאוד נקרא '''אינטרינסיאינטרינזי''' (פנימי), ולעומתו מוליך למחצה שתכונותיו החשמליות נובעות מהאילוח נקרא '''אקסטרינזי''' (חיצוני). מוליך למחצה "מזוהם"מאולח ברמות גבוהות עד כדי כך, שהתנהגותו דומה יותר ל[[מוליך]] מאשר למוליך למחצה, נקרא '''מנוון'''.
 
אילוח אשר מוסיף אלקטרונים חופשיים יוצר [[מוליך למחצה מסוג n]], מהמלה negative (שלילי) באנגלית, כיוון שנוספים מטענים שליליים הנמצאים ברמות אנרגיה גבוהות בחומר, ועל כן הם חופשיים להוליך [[זרם חשמלי]]. לעומתו, אילוח מסוג p (מהמלה positive - חיובי) יוצר מצבים ריקים במבנה הסריג המולקולרי, מצבים המכונים "[[חור (חשמל)|חורים]]", אליהם נכנסים אלקטרונים מאטומים סמוכים, ובכך מייננים את האטומים.
 
אילוח קפדני ומבוקר של מוליך למחצה הוא היסוד לתעשיית השבבים והמחשבים, שכן לחומרים נקיים או מזוהמיםמאולחים מאוד אין התכונות הנדרשות ליצירתם.
 
==היסטוריה==
זיהוםאילוח מוליכים למחצה פותח במקור על ידי [[ג'ון רוברט וודיארד]] אשר עבד בחברת "ספרי ג'יירוסקופ" במהלך [[מלחמת העולם השנייה]]. הביקוש לעבודותיו בתחום ה[[מכ"ם]] מנע ממנו את האפשרות להמשיך במחקר בתחום זיהוםאילוח המוליכים למחצה, אולם לאחר שהמלחמה הסתיימה, ה[[פטנט]] שלו הניח את היסוד לפיתוח מסיבי של החברה שלו. מאוחר יותר, הוצגו עבודות קשורות במעבדות חברת [[מעבדות בל|בל]].
 
== עקרון הפעולה ==
שורה 14:
מוליך למחצה הוא חומר בעל רמת ביניים של מוליכות, בטווח שבין [[מבודד חשמלי|מבודד]] ל[[מוליך חשמלי|מוליך]]. כאשר הטמפרטורה שלו עולה, מוליכותו עולה באופן מעריכי.
 
שבבי צורן נקי הם בעלי מוליכות נמוכה מאוד, עקב ה[[קשר קוולנטי|קשרים הקוולנטיים]] בין האטומים. קיים הפרש גדול בין האנרגיה של האלקטרונים, אשר נמצאים בתחום אנרגיה הנקרא פס הערכיות, לאנרגיה של הרמות הפנויות בתחום פס ההולכה. עקב [[עקרון האיסור של פאולי]], אלקטרונים לא יכולים לנוע אם כל המצבים מלאים, שהוא בקירוב המצב במוליך למחצה אינטרינסיאינטרינזי, כמו [[צורן]] נקי.
 
הוספה של חומר זר עם אלקטרונים חופשיים מוסיפה רמות אנרגיה אלקטרוניות הסמוכות לפס ההולכה, כך שאלקטרונים עוברים בקלות ביניהן, בעקבות תוספת אנרגיה קטנה מחום או משדה חשמלי, וחופשיים להוליך זרם חשמלי.
שורה 20:
== סוגי אילוח ==
{{ערך מורחב|ערך=[[מוליך למחצה מאולח]]}}
* מוליך'''אילוח למחצה מסוגn{{כ}} (n -doping)''' הוא החלפההוספת באטוםאטום בעל [[אלקטרוני ערכיות|אלקטרון ערכיות]] אחד יותר מאשר בצורן (כמו [[זרחן]]). האלקטרון הנוסף מהווה נושא מטען חופשי, ובכך מגביר את המוליכות.
* מוליך'''אילוח למחצה מסוגp{{כ}} (p - הסוג השניdoping)''' הוא הוספת אטום בעל פחות אלקטרון ערכיות אחד פחות מאשר בצורן (כמו [[בור (יסוד)|בור]] או [[אבץ]]); החסר באלקטרון מאפשר לאלקטרונים מקום רב יותר לנוע, ובכך משפר את המוליכות. המקום החסר של האלקטרון נקרא גם [[חור (חשמל)|חור]].
 
== תהליך האילוח ==
בתהליך הגידול של מצע החומר הטהור (בדרך כלל היסוד [[צורן]], הקרוי בלעז סיליקון), מוכנסים לחומר אטומי יסוד זר, אשר יוצר בכל [[פרוסת סיליקון]] זיהוםאילוח ראשוני כמעט אחיד. כדי להגדיר אלמנטים רצויים במעגל, אזורים נבחרים מזוהמיםמאולחים עוד יותר, על ידי [[פעפוע]] או השתלה של יונים. השיטה השנייה נפוצה יותר בייצור המוני, בשל יכולת השליטה הטובה על התהליך.
 
מספר אטומי המזהמיםהמאלחים אשר נדרשים כדי ליצור הבדל ביכולתו של המוליך למחצה להוליך הוא קטן ביותר. כאשר מוספיםמוסיפים מספר קטן (יחסית למספר אטומי החומר הטהור) של אטומי מזהםמאלח, בסדר גודל של אחד ל -100 מיליון אטומים ({{משמאל לימין|0.01 ppm}}), החומר נקרא "מזוהםמאולח קלות" (Lightly Doped). כאשר מוסיפים הרבה אטומים נוספים, בסדר גודל של אחד לעשרת אלפים, החומר נקרא "מזוהםמאולח בכבדות". בדרך כלל הסימון הוא +n כאשר המוליך למחצה הוא מ[[מוליך למחצה מסוג n|סוג n]], או +p כאשר המוליך למחצה הוא מ[[מוליך למחצה מסוג p|סוג p]].
 
==ראו גם==