ערוץ 4 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פעילות בישראל: הרחבה, הוספת מקורות
הרחבה, הוספת מקורות
שורה 12:
}}
[[קובץ:Multi coloured 4, 124 Horseferry Road, London.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בניין מטה ערוץ 4 בלונדון]]
'''Channel 4''' (בתרגום: ערוץ 4) הא רשת [[שידור ציבורי]] בריטית [[ערוץ לקליטה חופשית|חופשיתלקליטה לשידורחופשית]]. היא החלה את שידורה ב-[[2 בנובמבר]] [[1982]] והוקמה כדי לספק שירות טלוויזיה רביעי בבריטניה. באותה תקופה, הערוצים האחרים היחידים היו BBC One ו-BBC Two במימון [[אגרת הרדיו והטלוויזיה|אגרה]], ורשת שידור מסחרית אחת [[ITV]]{{הערה|שם=שדה|{{הארץ|שוקי שדה|למה לא ערוץ 4?|0000017f-e8a5-d62c-a1ff-fcffbb720000|4 בנובמבר 2008}}}}. המטה של הרשת ממוקם ב[[לונדון]] וב[[לידס]], עם מוקדים נוספים ב[[גלזגו]] ו[[בריסטול]].
 
הרשת היא בבעלות ציבורית וממומנת מ[[פרסום]]; במקור חברה בת של "רשות השידור העצמאית" (IBA), התחנה נמצאת מאז 1993 בבעלות ומופעלת על ידי "תאגיד ערוץ 4" (Channel Four Television Corporation), [[חברה לתועלת הציבור]] בבעלות משרד התרבות, המדיה וספורט של [[ממשלת בריטניה]]. ב-2010, ערוץ 4 הרחיב את השירות שלו ל[[ויילס]], שם פועל מאז 1982 ערוץ דומה בשם "S4C", שרוב שידוריו בשפה ה[[ולשית]].
 
"תאגיד ערוץ 4" מפעיל מספר [[ערוץ טלוויזיה|ערוצי טלוויזיה]] נוספים בהם "Film4" (ערוץ סרטים), "E4" (ערוץ בידור) ו-"4Music" (ערוץ מוזיקה). בנוסף מפעיל התאגיד את "All 4", שירות [[הזרמת מדיה|סטרימינג]] ו[[וידאו על פי דרישה]] חינמי שגם ממומן מפרסום.
שורה 20:
לפני הקמת ערוץ 4 ו-S4C, בבריטניה היו שלושה ערוצי טלוויזיה BBC1, BBC2 ו-ITV. חוק השידור 1980 החל בתהליך של הוספת ערוץ רביעי. לאחר כמה חודשים של שידורי ניסיון, הוא החל בשידורים ב-2 בנובמבר 1982{{הערה|{{דבר|גרגורי ינסן, כתב יו. פי. בלונדון|ממחר יופעל ערוץ רביעי של הטלוויזיה הבריטית|19821101|53}}}}. הרעיון של ערוץ מסחרי שני בבריטניה היה קיים מאז הקמתה של רשת ITV ב-1954. ואכן, למכשירי טלוויזיה שנמכרו לאורך [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] ותחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] היה לעתים קרובות כפתור נוסף שכותרתו "ITV 2" או "IBA 2". לאורך ההיסטוריה של ITV התקיים דיאלוג רב-שנתי בין הממשלה, החברות שהפעילו את רשת ITV וגורמים אחרים, בנוגע לצורת ההרחבה של השידור המסחרי לערוץ נוסף, עד שהוחלט להקים ערוץ מסחרי נוסף אך בבעלות ציבורית. רשת ITV הופקדה על מכירת הפרסומות ששודרו בערוץ 4, ההכנסות מפרסומות בשני הערוצים צורפו לקופה אחת, וערוץ 4 קיבל 13.6% מהסכום הכולל{{הערה|שם=שדה}}.
 
עם השקתו, נקבע ברישיון השידור שתפקידו של ערוץ 4 לספק אלטרנטיבה לערוצים הקיימים, עם תוכניות בידור, עלילה ותעודה המנותקת משיקולי רייטינג. בהתאם לתפקידו, הערוץ זכה להערכה רבה הן על ידי קבוצות מיעוטים והן על ידי אנשי האמנות והתרבות על החדשנות הרבה שלו{{הערה|{{כותרת ראשית|מכתב מאנגליה אלי שאלתיאל, אוקספורד|"הקהל שלי איננו מטומטם "|19830427|35}}}}. בתקופה זו תחת המנכ"ל המייסד, ג'רמי אייזקס, הערוץ צבר מוניטין של הפקת תוכניות איכות{{הערה|שם=מן|{{העין השביעית|רפי מן|לכל הציבור, לחלק מהזמן|72564|25 ביולי 2013}}}}. עם זאת על חשבון הרייטינג שהיה נמוך לרוב, אייזקס אף נהג לומר שהרייטינג בערוץ לא יעלה על 10% וביום שזה קרה, הוא יתפטר מתפקידו. זאת כאינדיקציה שהוא מגשים את משימתו לשידורי איכות ופנייה לקבוצות מיעוט{{הערה|{{העין השביעית|שרי מקובר|אחריהם המבול|28924|1 ביולי 2001}}}}. הערוץ נחשב לסיפור הצלחה מבחינת שוק הטלוויזיה הבריטי, מאחר שאת התכנים שלו, בהם סדרות וסרטים דוקומנטריים ועלילתיים, רכש ממאות חברות הפקה שהוקמו בידי יוצרים שקודם לכן לא היתה להם נגישות לטלוויזיה. במהלך תקופה זו החל ערוץ 4 גם לתמוך בהפקת סרטי קולנוע עצמאיים, בתמורה לזכות להקרנה בלעדית שלהם עם סוף דרכם בבתי הקולנוע. עם הסרטים שהערוץ מימן נמנים: "[[פריז, טקסס]]" (1984), "[[מכבסה יפהפייה שלי]]" (1985), "ריטה, סו ובוב גם הוא" (1987), ו"טובעים במספרים" (1988) בבימוי [[פיטר גרינוויי]]{{הערה|{{כותרת ראשית|[[ירון פריד]], לונדון|האיסט־אנד מול ליברפול|19880929|38}}}}.
 
ב-1993 זכה הערוץ בעצמאות מרשת ITV, כאשר השליטה בתחנה עברה ל-"תאגיד ערוץ 4", ומאז הוא מצליח להתקיים בכוחות עצמו במכירה ישירה של זמן פרסום, ומכירה ורישוי של תוכן. עם זאת חל שינוי בסגנון השידור. במקום לכוון לטעמי מיעוט והפקות איכות, הערוץ החל להתמקד בקצוות המיינסטרים, ובמרכז השוק ההמוני עצמו. הוא החל לשדר תוכניות רכש רבות מארצות הברית בזמן צפיית השיא, הרבה יותר ממה שעשה קודם לכן. הוא שידר סדרות אמריקאיות כמו "[[חברים]]" ו"[[ER (סדרת טלוויזיה)|ER]].
שורה 26:
בתחילת [[שנות ה-2000]], החל ערוץ 4 לשדר [[פורמט (טלוויזיה)|פורמטים]] של [[תוכנית מציאות|ריאליטי]] דוגמת כמו "[[האח הגדול (תוכנית טלוויזיה)|האח הגדול]]" שזכה להצלחה רבה ורכש את זכויות השידור של אירועי ספורט המוניים כמו משחקי [[קריקט]] ו[[מרוץ סוסים|מרוצי סוסים]]. הכיוון החדש הזה הגדיל את הרייטינג וההכנסות. בנוסף, התאגיד השיק מספר ערוצי טלוויזיה חדשים באמצעות חברת בת חדשת "4Ventures", כולל את: Film4, At the Races, E4 ו-More4. שהיו זמינים למינוי פלטפורמות של טלוויזיה רב ערוצית [[טלוויזיה בכבלים|בכבלים]] ו[[טלוויזיה בלוויין|בלוויין]].
 
בשנת 2003 חוקק חוק התקשורתתקשורת חדש בבריטניה, חלקית בתגובה לכיוון ה"פופוליסטי" החדש של הערוץ,. חוק שהנחה אותואת הערוץ להפגין חדשנות ויצירתיות, לפנות לטעמים ולאינטרסים של חברה מגוונת מבחינה תרבותית, ולכלול תוכניות בעלות אופי חינוכי המציגות מאפיינים ייחודיים.
 
בשנת 2005 הערוץ החל ב[[שידור דיגיטלי]] זמין באוויר בחינם של הערוצים החדשים שלו (דוגמת E4 ו-Film4), בנוסף לשידור שלהם בפלטפורמות של טלוויזיה רב ערוצית.
 
ב-[[10 בדצמבר]] [[2007]] השיק ערוץ שידור באיותבאיכות [[HDTV]] והיה הערוץ הראשון בבריטניה ששידר ב-HD באופן מלא. לערוץ היה אותו לוח שידורים כמו ערוץ 4, והתוכניות ששודרו באיכות של [[טלוויזיה בהפרדה תקנית|SD]] שודרו בו באיכות של HD. החל מ-2022 השידור של הערוץ בפלטפורמות של טלוויזיה רב ערוצית היההפך זמין ב-HD בלבד.
==פעילות בישראל==
מאז השקתו פעל הערוץ בישראל, רכש תוכניות ישראליות והשקיע בהפקות בישראל. מייסד הערוץ ג'רמי אייזקס, [[סקוטלנד|סקוטי]] ממוצא יהודי, ביקש לחשוף את הציבור הבריטי לשידורים זרים וגם להפיק משדרים לקבוצות מיעוטים{{הערה|שם=מן}}. כבר ביום שידור הבכורה של הערוץ שודרה תוכנית דיונים שהוקדשה לישראל והיהדות, בהשתתפות [[פאנל]] של נציגים יהודים מכל העולם, כולל הפילוסוף הישראלי [[אסא כשר]]{{הערה|שם=מלר|{{מעריב|[[אבי מלר]], לונדון|ערוץ האש|19840503|187}}}}.
שורה 40:
* "[[עמוד האש (סדרת טלוויזיה)|עמוד האש]]" - הגרסה הבינלאומית (1986) - בסוף [[1985]] רכש הערוץ את זכויות השידור של הסדרה "עמוד האש" של [[רשות השידור]] במטרה להפיק גרסה באנגלית. הגרסה שהפיק קוצרה מ־19 ל־7 פרקים{{הערה|{{כותרת ראשית||טכנאי הטלוויזיה: עכשיו גם נגד עמוד האש|19860312|10}}}}. את הקריינות באנגלית ביצעה השחקן [[איאן מקלן]] והסדרה שודרה ב'ערוץ 4' החל מספטמבר [[1986]]{{הערה|{{חדשות|רן גפן|איאן מק׳קאלן במקום יוסי בנאי|19860804|100}}}}. עד 1988 כבר הופקה הגרסה הבינלאומית המקוצרת בארבע שפות - אנגלית, גרמנית, צרפתית וספרדית, ונמכרה ל־12 מדינות{{הערה|{{מעריב||עמוד האש ־ לארה"ב?|19880324|245}}}}.
* "The Light: A Life of David Ben-gurion"{{כ}} (1986) - סרט תיעודי-דרמטי שצילם בישראל קנת' גריפית', שחקן תיאטרון וקולנוע נוצרי אוהב ישראל. הסרט מספר את תולדות עם ישראל ומתמקד בדמותו של דוד בן-גוריון. גריפית' כתב, הפיק, מנחה ומגלם את כל הדמויות המרכזיות בסרט{{הערה|{{יוטיוב|nDOKP97lteU|שם="The Light" The life of David Ben Gurion by Kenneth Griffith|אורך=01:52:01|ערוץ=Kenneth Griffith Archive}}}}.
* "יומן" (1988) - סרטו פרוץ הדרך של [[דוד פרלוב]] המבוסס על יומן אישי מצולם, של סרטונים שצילם בשנים 1973–1983 של חייו וחיי משפחתו. עקב קשיי מימון פרלוב לא השלים את הסרט ו'ערוץ 4' נחלץ לעזרתו{{הערה|{{חדשות||פרלוב: יומן|19860109|153}}}}. הקטעים שצילם נערכו ל-6 פרקים בני שעה עם קרינות שלו באנגלית והוא שודר ב'ערוץ 4'{{הערה|{{חדשות|[[חגי לוי (איש תקשורת)|חגי לוי]]|סרט ביתי - "יומן" של דוד פרלוב, אחד הסרטים הכי מרגשים שאי פעם נוצרו כאן, מוקרן סוף סוף גם בטלוויזיה בישראל|19930924|192}}}}.
* "רסיסים" (1989) - סרט עלילתי של הבמאי יוסי זומר על חייל מילואים ששרד את מלחמת לבנון, עובר תהליך של תראפיה עם מוכי הלם קרב נוספים כמוהו. נרכש לשידור בערוץ בקיץ 1989{{הערה|{{חדשות|רונן טל|חדשותרבות - "רסיסים" נמכר לטלוויזיות בחו״ל|19890607|47}}}}.
* "Stranger in a Strange Land" {{כ}} (1990) - סרט תיעודי על הסופרת והמשוררת היהודיה-בריטית [[קרן גרשון]] שצולם בחלקו בישראל{{הערה|{{מעריב|אילנה באום|מישלוח הילדים הציל את חייה|19890816|218}}}}.
* "גחלת לוחשת" (1991) - סדרה תיעודית שיצר [[חיים יבין]] על עליית יהודי ברית המועצות, נרכשה לשידור בערוץ{{הערה|{{מעריב|אילנה באום|׳גחלת לוחשת׳ תשודר בטלוויזיה בבריטניה|19910528|80}}}}.
==תוכן==
ערוץ 4 פועל במודל של "publisher-broadcaster", כלומר הוא מזמין ורוכש את כל התוכניות שלו מחברות הפקה עצמאיות חיצוניות. הוא היה גוף השידור הבריטי הראשון שעשה זאת בקנה מידה משמעותי; שיטה זו היא תניה הכלולה ברישיון השידור שלו. כתוצאה מכך, צצו בבריטניה חברות הפקה עצמאיות רבות, אם כי הזמנה חיצונית ב-BBC וב-ITV (שם הוטלה מכסה של מינימום של 25% מסך התפוקה שצריכה להירכש מחברות עצמאיות חיצוניות, מאז נכנס לתוקף חוק השידורים של 1990) הפכה לנוהג קבוע, כמו גם על התחנות הרבות שהושקו מאוחר יותר. למרות שהיה גוף השידור הבריטי הראשון שהזמין את כל תוכניותיו מצדדים שלישיים, ערוץ 4 היה גוף השידור האחרון שהוציא ל[[מיקור חוץ]] את פעילות ההפצה והשידור שלו (משדרים ותשתית טכנולוגית), לאחר 25 שנים שניהל אותה בעצמו.
 
ערוץ 4 גם החל במגמה של בעלות על [[זכויות יוצרים|זכויות היוצרים]] וההפצה של התוכניות ששודרו, באופן הדומה לבעלותם של אולפני הוליווד הגדולים על תוכניות טלוויזיה שהם לא הפיקו ישירות. כך למרות שערוץ 4 אינו מפיק תוכניות, רבים נתפסים כשייכים לו. ערוץ 4 גם היה חלוץ בקונספט של 'stranded programming', שבו שודרו וקודמו יחד תוכניות העוסקות בנושא משותף ברצועת שידור אחת. חלקם לפרק זמן ספציפי; וחלקם באופן קבוע, כגון רצועת "T4" תוכניות המיועדת לבני נוער, בבקרים של סוף השבוע (ובימי חול במהלך חופשות בית הספר); Friday Night Comedy, רצועת שידור של קומדיות בלילות שישי, 4Music רצועת שידור של תוכניות מוזיקה (שהפכה לערוץ נפרד) ו-4Later, אוסף אקלקטי של תוכניות נישה המושדרות באמצע הלילה ולפנות בוקר.
===תוכניות בולטות===
* [[חייו והרפתקאותיו של ניקולס ניקלבי (סרט, 1982)]] - הפקת הדרמה הראשונה של הערוץ שהיא עיבוד בן תשע שעות ל[[ניקולס ניקלבי|רומן באותו שם]] מאת [[צ'ארלס דיקנס]]{{הערה|{{כותרת ראשית|אלי שאלתיאל|התשובה הבריטית ל"דאלאס*|19830105|39}}}}. ההפקה זכתה ב[[פרס אמי לבידור בפריים טיים]] בקטגוריית מיני-סדרה מצטיינת{{הערה|{{cite web |title=Outstanding Miniseries Or Movie Nominees / Winners 1983 |url=https://www.emmys.com/awards/nominees-winners/1983/outstanding-miniseries-or-movie |website=Television Academy |language=en}}|כיוון=שמאל}}.
== ראו גם ==
* [[Gay Mountain]]
שורה 51 ⟵ 57:
* {{אתר רשמי}}
{{רשתות חברתיות}}
* {{כותרת ראשית|מכתב מאנגליה אלי שאלתיאל, אוקספורד|"הקהל שלי איננו מטומטם "|19830427|35}} - כתבת פרופיל על מייסד הערוץ ג'רמי אייזקס
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}