ישיבת מרכז הרב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מביע עניין (שיחה | תרומות) שיחזור עמוק לגירסה מ-6 באוקטובר, עד לקביעת הגירסה היציבה. נוספו מאז משפטים שלא הובעה להם התנגדות או התנגדות מנומקת, ואחרים שהובעו להם התנגדות או סוייגו |
ידך-הגדושה (שיחה | תרומות) העורך מביע עניין, אתה מנהל לחינם מלחמות עריכה. שים לב כי בתאריך 13 בנובמבר (יותר מ30 יום אחורה) הגרסה הנוכחית של הרב אבינר מופיעה. גם, מניין הצידוק שלך לשחזר את הכול רק בגלל מחלוקת כעת בדף השיחה על פרט אחד. תרצה לפתוח דיון על כל העריכות בחודשיים האחרונים ולנסות לשכנע? בבקשה. |
||
שורה 53:
===בזמן כהונת הרב יעקב משה חרל"פ כראש הישיבה===
[[קובץ:Charlap22.jpg|200px|ממוזער|הרב יעקב משה חרל"פ]]
לאחר פטירתו של הראי"ה בשנת [[ה'תרצ"ה]], התמנה לראשות הישיבה תלמידו הרב [[יעקב משה חרל"פ]], והרב [[שלום נתן רענן]] התמנה למנהל הישיבה. תקופה זו הייתה קשה מבחינה כלכלית וביטחונית. אותות התקופה הזאת ניכרו גם בישיבה. בשנות הארבעים מינה הרצי"ה את הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]], שנישא לאחותו של הרב רענן, לצוות הישיבה.{{הערה|שם=דמות|1=[http://bneiakiva.org.il/act/דמות-החודש-תשרי-הרב-אברהם-אלקנה-כהנא-ש/ דמות החודש - הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]}} הרב שפירא ביכר להיענות להצעה זו על פני הצעת הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] וה[[אברהם ישעיהו קרליץ|חזון איש]] לכהן כראש [[ישיבת פוניבז']], ונימק זאת לימים: "אני הולך בדרכו של [[הראי"ה|מרן הרב]] זצ"ל"{{הערה|שם=השדכן}}
במהלך [[מלחמת העצמאות]] התגייסו רבים מבני הישיבה לצה"ל, זאת חרף המחלוקת בשאלה זו בין הרב צבי יהודה שקרא לגיוס לבין הרב חרל"פ שהתנגד לו, בדומה לראשי ישיבות נוספים בירושלים באותה תקופה. היעדרות התלמידים בתקופה זו ונפילתם של מספר תלמידים גרמה לירידה במצב הישיבה.
שורה 66:
[[קובץ: Mercaz HaRav01.JPG |ממוזער|250px|בניין ישיבת מרכז הרב מצידו האחורי]]
[[קובץ:הרצי"ה והרב שפירא בכניסה לספרית מרכז הרב.png|ממוזער|250px|הרב [[צבי יהודה קוק]] ליד הספרייה בישיבה יחד עם הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]]]]
עם פטירתו של הרב חרל"פ, בשנת [[תשי"ב]], החל למלא את תפקיד ראש הישיבה בנו של הראי"ה, הרב [[צבי יהודה קוק|צבי יהודה]]. הרצי"ה ביקש מהרב שפירא שימשיך בקביעות במסירת השיעור הכללי,
בהמשך התחזקה הישיבה והייתה ל"[[ספינת הדגל]]" של הציבור הדתי לאומי. חיזוקה של הישיבה התאפשר בזכות שני גורמים עיקריים: האחת - החלטת הנהלת [[בני עקיבא]] שבוגרי התנועה יונחו ללכת לשנת ישיבה לפני שיפנו להתיישבות, יחד עם פעילותו החינוכית של הרב [[חיים דרוקמן]] בקרב חניכיו ב[[שבט איתנים]], והגעתו יחד עם כמה מהמובחרים שבהם - כמו הרב [[זלמן מלמד]], הרב [[יעקב פילבר]], הרב [[צפניה דרורי]] ואחרים - אל הישיבה; והשנייה - השתלבותה של ישיבת "משכן ישראל", בראשות הרב [[יעקב כלאב]] במרכז הרב (פעולה שנבעה מההחלטה הראשונה), עם הגעתם מונה גם הרב כלאב לר"מ בישיבה. לאחר [[מלחמת ששת הימים]] משכה הישיבה תשומת לב ציבורית לאחר שתנועת [[גוש אמונים]] שהורכבה בעיקר מתלמידי הישיבה ובוגריה, הקימה את תנועת ההתיישבות בשטחי יהודה ושומרון, ותשומת לב זו גרמה שהישיבה פרצה לתודעה הציבורית.
שורה 77:
בחשוון [[תשכ"ה]], מחמת ריבוי התלמידים,{{הערה|1=מודעה לגיוס כספים מדווחת על כך שבישיבה קרוב למאה תלמידים [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12499&st=&pgnum=41 הפרדס, ניסן תשכ"ד], עמוד 39}} עברה הישיבה לשכונת קריית משה בירושלים, לבניין חדש שנבנה עבורה ברחוב בן דור (עם השנים הוסב שמו ל"רחוב הרב צבי יהודה"). בעשר השנים הבאות בית המדרש היה בבניין הפנימיה, במקום שבו נמצאים כיום חדרי השיעורים, ובשנת [[תשל"ה]] עבר בית המדרש למקומו הנוכחי. המעבר נתן לישיבה תנופה, נוספו ר"מים חדשים והרבה תלמידים. כמו כן היא החלה להתנהל באופן מסודר יותר, עם חלוקה לשיעורים לפי שכבות כמקובל, והרצי"ה החל במסירת שיעורים בשעות קבועות, בספרי הראי"ה, בכוזרי ובמסילת ישרים.<ref>[[בדרך התורה הגואלת]], עמוד רנ"ד</ref>
במשך הזמן שילב [[צבי יהודה קוק|הרב צבי יהודה]] את בוגרי הישיבה בתחומי עיסוק שונים. הוא הטיל על הרבנים [[אריה שטרן]] ו[[יוחנן פריד]] את הקמתו של [[הלכה ברורה ובירור הלכה|מכון הלכה ברורה]] לפי חזונו של הראי"ה. גם כיום עומד הרב אריה שטרן בראש המכון. לר"מים בישיבה מינה הרב צבי יהודה את הרבנים
במהלך שנת [[תשל"ב]] נפטרו הרב [[שלום נתן רענן]] והרב [[דוד כהן (
הרב צבי יהודה ראה מצווה משמעותית ב[[שירות בצה"ל|שירות הצבאי]], אך נזהר שלא לערב את תקופת השירות של תלמידיו בתוכניות הלימודים של הישיבה. הוא איפשר לתלמידים חופש בחירה בנוגע לתוכני הלימוד, אך הקפיד שהם ילמדו את הספר [[שמירת הלשון]], העוסק בדיני [[לשון הרע]], במשך כחצי שעה בכל יום. בעידודו הוקמה תוכנית [[הסדר מרכז]] לשירות צבאי מקוצר לבחורי הישיבה שהורחבה גם לישיבות גבוהות ציוניות אחרות.
שורה 85:
הרב צבי יהודה עצמו היה מעביר שיעורים לבני הישיבה בשעות הצהרים. השיעורים היו בספר [[הכוזרי]], ב[[אורות (ספר)|ספר אורות]], [[אורות התורה]], [[אורות התשובה]], ו[[מסילת ישרים]]. בימי רביעי אחר הצהרים היה שיעור מיוחד ב[[אורות הקודש]], שאליו הורשו להיכנס רק תלמידים מבוגרים, ובהם רבני ערים וישובים, ר"מים וראשי ישיבות. גולת הכותרת של השיעורים היה השיעור ב[[פרשת השבוע]] שנערך ב[[מוצאי שבת]], אליו היו מגיעים המונים, והוא הועבר באמצעות [[טלוויזיה במעגל סגור]] לחדרי הבית השונים, וגם לדירות השכנים.
בשנים האחרונות לחייו, היה הרב צבי יהודה שולח הרבה מענייני הישיבה לבירורו והכרעתו של הרב שפירא, וכן העביר לאחריותו את ניהול הישיבה.{{הערה|שם=ראש|}}{{הערה|בדרך התורה הגואלת, הקדמה}} לפי עדות הרב [[דוב ליאור]], בשנת [[ה'תשמ"ב]] ([[1982]]), לפני פטירתו,
====הקמת ישיבות והתיישבות====
שורה 104:
הרב שפירא עודד הקמת ישיבות נוספות על ידי תלמידיו, ופעל לביסוסן וקידומן. כן יזם הקמת כוללים ברחבי הארץ, ואף שלח אברכים נשלחו לפעילות תורנית וחינוכית בחוץ לארץ.{{הערה|[https://www.halachayomit.com/elbaavia/AEravshapira.ppt הרב אברהם שפירא]}} תלמידים רבים בעלי שיעור קומה תורני שהוא העמיד - נשלחו על ידו למקומות שונים ברחבי הארץ, לתפקידי [[רב]]נות, [[דיין (הלכה)|דיינות]] ו[[חינוך]], והודרכו על ידו לאורך פעילותם.{{הערה|שם=סברה1}}
לאחר פטירתו של הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]] בשנת [[תשס"ח]], נמסר כי ב[[צוואה|צוואתו]] הוא הוריש את תפקידו לבנו הרב [[יעקב אלעזר כהנא שפירא|יעקב שפירא]]. בן נוסף, הרב שמואל, הוא מנהל הישיבה.
====פיצול הישיבה====
בימי השבעה על הרצי"ה דרשו הרב צבי טאו ושישה מהרבנים בישיבה – הרבנים [[מרדכי שטרנברג]], [[עמיאל שטרנברג]], [[עודד וולנסקי]], [[יהושע צוקרמן]] ויעקב לבנון, וכן הרב [[שלמה אבינר]] – מהרב שפירא והרב ישראלי, למנות גם את הרב [[צבי ישראל טאו]] לראש ישיבה ולהעניק לו זכות הטלת וטו בקבלת והוצאת תלמידים ור"מים, ניהול כספי, עמדות הישיבה כלפי חוץ ועוד. דרישתם לא התקבלה.{{הערה|שם=יוסף60|יוסף לקח, עמ' 60 הע' 107}} הוא מינה את בנו הרב יעקב למנהל הישיבה. בהמשך מינה הרב שפירא ר"מים חדשים, כמו בנו הרב [[יעקב אלעזר כהנא שפירא|יעקב שפירא]], בן אחיינו הרב [[שלמה שפירא (דיין)|שלמה שפירא]], ותלמידיו הרב [[יהושע מגנס]] והרב [[יגאל לרר]]. הישיבה התנהלה במשך חמש עשרה שנה כשבתוכה מלמדים רבנים משני המחנות.
המאבקים בין שני המחנות בישיבה התחדדו סביב כמה הבדלים אידאולוגיים. הרב טאו ותלמידיו
מתח זה הוביל לפיצול הישיבה בראשית שנת [[תשנ"ח]] ([[1997]]). קודם לכן, בקיץ [[תשנ"ז]] ([[1997]]), הציעה הנהלת הישיבה בפני התלמידים אפשרות ללימודי הוראה במקביל ללימודי הישיבה. בעקבות זאת, טענו הרב טאו והרבנים הקשורים אליו, כי הנהלת הישיבה מתכוונת להקים מכון ללימודי הוראה אשר יפעל בישיבה – מה שעלול היה בעיניהם לפגוע בחירות הלימוד בה. הרב שפירא הכחיש את הדברים
קבוצת רבנים מוותיקי תלמידי הרצי"ה המשיכה ללמד בישיבה אחרי הפיצול ואחרי פטירת הרב שפירא, ביניהם: הרב [[חיים שטיינר]], הרב [[יעקב פילבר]], הרב [[יהושע רוזן]], הרב [[מיכאל הרשקוביץ]], הרב [[יצחק בן שחר]], הרב [[חיים אביהו שוורץ]]. וכן אלו בעקבות הפיצול חידשו את שיעוריהם בה - הרב [[יעקב אריאל]], הרב [[אריה שטרן]] והרב [[דוד חי הכהן]].
הפילוג פגע קשות בישיבה, אך היא הצליחה להשתקם, ונותרה אחת הישיבות הגדולות והחשובות של הציבור ה[[דתי לאומי]]. לפי בדיקה שערך עיתונאי [[מקור ראשון]] [[יהודה יפרח]] בקרב המתמנים לתפקידי [[רב]]נות ו[[דיין (הלכה)|דיינות]] בציונות הדתית הוא הסיק שמפרספקטיבה מאוחרת - הפיצול לא גרם להיחלשות הישיבה, ועודנה "בית הגידול הגדול והמשמעותי ביותר לתפקידי רבנות בציונות הדתית".{{הערה|שם=סברה1}}
▲המאבקים בין שני המחנות בישיבה התחדדו סביב כמה הבדלים אידאולוגיים. הרב טאו ותלמידיו הדגישו את מורשת הרב צבי יהודה קוק ואילו הרב שפירא נקט בדרך עצמאית יותר. נושא לימודי אמונה הודגש יותר במשנתם של הרב טאו ותלמידיו, ואילו הרב שפירא התמקד יותר בלימודי הגמרא, אם כי שמר על כך שלימודי האמונה בישיבה יימשכו כפי שהיו.{{הערה|{{אתר ישיבה1|1=חיים אביהוא שוורץ|3=13388|2=ראש ישיבת 'מרכז הרב' (פרק ג')}}}} הפערים התבטאו גם בתחומים הקשורים בסוגיית ה[[ממלכתיות (ציונות דתית)|ממלכתיות]], שהרב טאו הוא אחד מנושאי דגלה ואילו הרב שפירא התייחס באופן ביקורתי הרבה יותר לממשלה.{{הערה|{{המכון הישראלי לדמוקרטיה|יאיר שלג|אחרי רבים – להטות? עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה|books/4975|2006}}, בעמ' 78}} הרב [[שאול ישראלי]], הרב [[משה צבי נריה]] והרב [[שלמה גורן]],{{הערה|אברמוביץ', הביקורת המשיחית על גוש אמונים, בתוך: "הציונות הדתית: היסטוריה, רעיון, חברה". עמ' 183}} וכן חלק מתלמידי הרצי"ה הוותיקים – דוגמת הרבנים דוב ליאור, [[יעקב הלוי פילבר|יעקב פילבר]], [[חיים שטיינר]], [[זלמן ברוך מלמד]], [[איתן איזמן]], [[מיכאל הרשקוביץ]], [[אליקים לבנון]], [[דוד חי הכהן]] [[יהושע רוזן]] ו[[אריה שטרן]] – צידדו במחנהו של הרב שפירא.{{הערה|ריקלין, מאבקם של חוג תלמידי הרצי"ה בהתנתקות. בתוך: "הציונות הדתית: היסטוריה, רעיון, חברה". עמ' 40 - 41}}{{הערה|{{יוטיוב|QX6GFWSiQKs|שם=הלווית מו"ר הרב יהושע רוזן זצ"ל|זמן=107}}}}{{דרושה הבהרה}}
====התייחסויות לפיצול====
▲מתח זה הוביל לפיצול הישיבה בראשית שנת [[תשנ"ח]] ([[1997]]). קודם לכן, בקיץ [[תשנ"ז]] ([[1997]]), הציעה הנהלת הישיבה בפני התלמידים אפשרות ללימודי הוראה במקביל ללימודי הישיבה. בעקבות זאת, טענו הרב טאו והרבנים הקשורים אליו, כי הנהלת הישיבה מתכוונת להקים מכון ללימודי הוראה אשר יפעל בישיבה – מה שעלול היה בעיניהם לפגוע בחירות הלימוד בה. הרב שפירא הכחיש את הדברים.{{הערה|ריאיון עיתונאי עם הרב שפירא שהודפס בספר "מורשה" חלק א'}} הקבוצה פרסמה מכתב פומבי תקיף ובו התנגדות לאפשרות זו, בו כונה [[משרד החינוך]] "לכל הפחות [[עבודה זרה]] [[ייחוד השם|בשיתוף]]" שאסור לישיבה לשתף עמו פעולה.{{הערה|1=לדרך הקודש, נספח ראשון}} לקראת [[זמן אלול]] הושעו החותמים על המכתב מתפקידם בישיבה,<ref>שיחה מאת הרב צבי טאו שניתנה בתחילת זמן אלול ה'תשנ"ז, בתוך החוברת '''קובץ שיחות''' – פנימי, שהוציאה לאור ישיבת הר המור, ללא שנת דפוס, עמ' 6. </ref> ובעקבות זאת עזבו אותה בתחילת [[זמן חורף]] [[תשנ"ח]] (1997) והקימו את [[ישיבת הר המור]], בהּ מכהן הרב צבי טאו כנשיא, והרבנים מרדכי שטרנברג ועמיאל שטרנברג, כראשי הישיבה. הרב שפירא ותלמידיו סברו שעל פי ההלכה אסור היה להם להקים ישיבה בעירו של הרב שפירא, שלדעתם הוא גם רבם של הפורשים.<ref>הרב יוסף בדיחי, '''יוסף לקח''', ירושלים תשע"ב, עמ' 60–61</ref> במכתב שעליו חתמו כמה רבנים מבוגרי הישיבה נקראו הרבנים הפורשים ותלמידיהם לשוב לישיבה ולבקש מחילה מהרב שפירא. הרב [[מרדכי אליהו]] הוסיף בתחתית המכתב דברים בשבחו של הרב שפירא ובחומרת איסור ההתפלגות מהישיבה בראשותו.{{הערה|{{כיפה|חדשות כיפה|הרב יעקב שפירא על פרישת 'הר המור': "אבי הקפיד מאוד עליהם ולא מחל"|חדשות/הרב-יעקב-שפירא-על-פרישת-הר-המור-אבי-הקפיד-מאוד-עליהם-ולא-מחל/|03 באוקטובר, 2017 18:13}}, מבוסס על גיליון "שביעי" מס' 276, עמ' 46}}
במכתב שעליו חתמו כמה רבנים מבוגרי הישיבה לאחר הפרישה והקמת הר המור, נקראו הרבנים הפורשים ותלמידיהם לשוב לישיבה ולבקש מחילה מהרב שפירא. הרב [[מרדכי אליהו]] הוסיף בתחתית המכתב דברים בשבחו של הרב שפירא ובחומרת איסור ההתפלגות מהישיבה בראשותו.{{הערה|{{כיפה|חדשות כיפה|הרב יעקב שפירא על פרישת 'הר המור': "אבי הקפיד מאוד עליהם ולא מחל"|חדשות/הרב-יעקב-שפירא-על-פרישת-הר-המור-אבי-הקפיד-מאוד-עליהם-ולא-מחל/|03 באוקטובר, 2017 18:13}}, מבוסס על גיליון "שביעי" מס' 276, עמ' 46}} מכתב נוסף פורסם בעיתון [[הצופה]] הטוען שההתפלגות מנוגדת לחינוכו של הרצי"ה לאחדות, לכבוד תלמידי חכמים ולכבוד התורה. החותמים כתבו כי "מתוך אחריות ורצון לשמור על שלמותה של הישיבה, מחזקים אנו את ידי מורנו ורבנו הגאון הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא שליט"א, המוסר נפשו למען הגדלת התורה ושלמות עמנו וארצנו" וסיימו בעידוד ללומדי הישיבה ש"סופגים מרוחם של רבותינו הגדולים". בין החותמים על מכתב זה נמצאים הרבנים [[דוב ליאור]], [[זלמן מלמד]], [[יעקב אריאל]], אמנון שוגרמן, [[גדעון פרל]], [[יהודה פליקס]], [[ישעיהו מייטליס]], [[יהושע בן מאיר]], [[שמואל יניב]], [[מנחם פליקס]], [[שבתי זליקוביץ]], [[עמנואל זרביב]], [[יוסף טולדאנו]], [[שמחה שטטנר]], [[שבתי סבתו]], [[יוסף אלנקווה]], [[חיים אביהוא שוורץ]], [[דוד חי הכהן]], ועוד. בראש החותמים הופיע הרב אליהו שלמה רענן (בנו של הרב [[שלום נתן רענן]]), בתואר "נכד מרן הראי"ה"{{הערה|הצופה, י"ד חשוון תשנ"ח}}
עם חלוף השנים המעיטו תלמידי הרצי"ה להתבטא בנושא, אך במקרים בודדים כן נרשמה התייחסות שגררה עניין בתקשורת המגזרית. הרב [[דוד חי הכהן]] כתב שישיבת הר המור היא בעלת ערך רב אך רוב הציבור כואב את הפרישה, אשר נראית בלתי מוצדקת. הוא הסביר שלמרות ש"סגנון הדברים" של הרצי"ה מובלט יותר בהר המור, דרכו המעשית משתמרת דווקא במרכז הרב, בין השאר בפעילות למען [[ארץ ישראל]], בעוד בתחום הלימודי לא קיים הבדל. הוא סיים כי לפי רוב רובו של הציבור ישיבת מרכז הרב היא הממשיכה את דרכו של הרצי"ה, וגם רוב זקני תלמידיו אינם מקבלים את דרכה של הר המור. הרב [[שלמה אבינר]] נשאל מדוע התפצלו הר המור ממרכז הרב והשיב "האמת פשוטה: גם אז לא ידעתי למה וגם היום אינני יודע למה"{{הערה|{{ערוץ 7|ערוץ 7|מדוע הר המור התפצלה ממרכז הרב? הרב אבינר משיב|582402}}}}.
▲הפילוג פגע קשות בישיבה, אך היא הצליחה להשתקם, ונותרה אחת הישיבות הגדולות והחשובות של הציבור ה[[דתי לאומי]]. לפי בדיקה שערך עיתונאי [[מקור ראשון]] [[יהודה יפרח]] בקרב המתמנים לתפקידי [[רב]]נות ו[[דיין (הלכה)|דיינות]] בציונות הדתית הוא הסיק שמפרספקטיבה מאוחרת - הפיצול לא גרם להיחלשות הישיבה, ועודנה "בית הגידול הגדול והמשמעותי ביותר לתפקידי רבנות בציונות הדתית".{{הערה|שם=סברה1}} לאחר פטירתו של הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]] בשנת [[תשס"ח]], נמסר כי ב[[צוואה|צוואתו]] הוא הוריש את תפקידו לבנו הרב [[יעקב אלעזר כהנא שפירא|יעקב שפירא]]. בן נוסף, הרב שמואל, הוא מנהל הישיבה. קבוצת רבנים מוותיקי תלמידי הרצי"ה המשיכה ללמד בישיבה אחרי הפיצול ואחרי פטירת הרב שפירא, ביניהם: הרב [[חיים שטיינר]], הרב [[יעקב פילבר]], הרב [[יהושע רוזן]], הרב [[מיכאל הרשקוביץ]], הרב [[יצחק בן שחר]], הרב [[חיים אביהו שוורץ]]. וכן אלו בעקבות הפיצול חידשו את שיעוריהם בה - הרב [[יעקב אריאל]], הרב [[אריה שטרן]] והרב [[דוד חי הכהן]].
===הפיגוע בישיבה===
שורה 119 ⟵ 128:
ב־[[ל' באדר א']] [[ה'תשס"ח]] ([[6 במרץ]] [[2008]]), ערב ר"ח אדר, ביצע [[מחבל פלסטיני]] [[פיגוע ירי]] ב[[ספרייה|ספריית]] הישיבה, שבמהלכו נרצחו שמונה: שלושה מתלמידי הישיבה וחמישה מתלמידי [[ישיבת ירושלים לצעירים]].
בעקבות הפיגוע החלה קבוצת תלמידים בישיבה להוציא לאור חוברות במסגרת פרויקט '[[בשביל הנשמה]]'. החוברות המנציחות את הנרצחים, עוסקות בנושאים דתיים־חינוכיים שונים המחולקים לימים. לאחר כשנתיים שבהן הופצו החוברות על ידי הישיבה, פרס מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך את חסותו על הפרויקט והחל להפיץ את החוברות לכלל תלמידיו לקראת [[החופש הגדול]]. פרויקט נוסף מבית 'בשביל הנשמה' לזכר הנרצחים הוא "[[הלימוד היומי באמונה]]", שבמסגרתו יוצאים לאור כתבי [[ראשונים]] ו[[אחרונים]] העוסקים ב[[אמונה]] במהדורות מנוקדות מחולקות ללימוד יומי ובתוספת ביאורים והרחבות.
מאז הפיגוע מתקיים מידי [[ליל שישי]] שיעור בספריית הישיבה, לזכר הנרצחים ([[ישיבת מרכז הרב#שיעורים וסדרי לימוד|ראו להלן]]). כמו כן מדי שנה מקיימת הישיבה אזכרה סמוך לתאריך הפיגוע,{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=7cm7KstClgw&list=PL1tNjYXcHb96Nbr-DpxJyF4NK6dwMF-Eb האזכרה בשנת תש"פ]}} בין המשתתפים באזכרות אלו – ה[[אדמו"ר]]ים מ[[חיים שאול טאוב|מודז'יץ]]{{הערה|{{ערוץ 7|ערוץ 7|האדמו''ר ממודז'יץ באזכרה לנרצחי הטבח במרכז הרב|428235}}}}{{הערה|1=[https://www.jdn.co.il/breakingnews/1286368/ גלריית תמונות מהביקור] באתר חדשות JDN}} ו[[יצחק מנחם וינברג|טולנא]]{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=--nDSLwiReQ האדמו"ר מטולנא באזכרה לשמונת הקדושים בישיבת מרכז הרב] באתר [[יוטיוב]]}}.
שורה 134 ⟵ 143:
בשיעורי האמונה ובלימוד העצמי לומדים בעיקר [[מסילת ישרים]], [[הכוזרי|כוזרי]], ספרי ה[[מהר"ל]] וספרי [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]]. בישיבה אף מועברים שיעורים בתנ"ך, מאת הרבנים [[איתן שנדורפי]], [[יצחק בן שחר]] ו[[איתמר אורבך]]. שיעורים לאברכים בהלכות [[נידה]] מועברים על ידי הרב [[מנחם בורשטין]] – ראש [[מכון פוע"ה]].
במיזם "[[משמר (לימוד)|משמר]]" המתקיים מידי [[ליל שישי]] לזכר הנרצחים בפיגוע בישיבה, מוזמנים רבנים אורחים למסור שיעור בישיבה. בין הרבנים שהשתתפו במסגרת זו: [[שלמה משה עמאר]], [[יצחק יוסף]], [[דוד לאו]], [[אביגדור נבנצאל]],{{הערה|{{בחדרי חרדים||הרב נבנצל כבש את ישיבת 'מרכז הרב'|1261467}}}} [[משה מרדכי פרבשטיין]] (ראש [[ישיבת חברון]]),{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|אחרי 50 שנה: ראש ישיבת חברון מסר שיעור בישיבת 'מרכז הרב'|893852|16 בפברואר 2018}}}} [[חיים וואלקין]] ([[משגיח]] ישיבת [[עטרת ישראל]]),
===מאפיינים נוספים===
החל משנת תשס"ח, בעקבות הפיגוע, יוצא לאור פעמיים בשנה כתב עת פנימי מטעם הישיבה הנקרא 'מבית מדרשנו' ובו חידושים ב[[גמרא]], ב[[הלכה]] וב[[אמונה]] מפרי עטם של תלמידי ורבני הישיבה על המסכת הנלמדת. עד שנת תשע"ט יצאו לאור 23 כרכים. זאת בנוסף לכתב עת אחר היוצא לאור אחת לכמה שנים מטעם הישיבה הנקרא 'ניצני ארץ' ובו חידושים מפרי עטם של רבני ותלמידי הישיבה לדורותיה. עד שנת [[ה'תשע"ז]] יצאו 19 כרכים.
בישיבה [[כולל אברכים|כולל]] ללימוד [[חושן משפט]] בראשות הרב אברהם גאופטמן דיין ב[[בית הדין הרבני]] ב[[באר שבע]], כולל הלכה בראשות הרב
נכון לשנת [[ה'תשפ"ב]], בישיבה לומדים מעל 700 תלמידים, כשליש מהם אברכים. ביניהם כאלה הלומדים עשרות שנים בכולל (כגון הרב [[בנימין רקובר]] והרב [[משה הררי]]). בין האברכים נמצאים עשרות [[ידין ידין|מוסמכים לדיינות]] המהווים את הגיבוי העיקרי למערך [[בית דין לממונות|בתי הדין לממונות]] על 35 סניפיו ברחבי הארץ, ומשמשים בו כ[[דיין (הלכה)|דיינים]] מעת לעת.{{הערה|{{ערוץ 7|הרב עדו רכניץ|לשבור את הקיר בין התורה לחיים|539181}}}}
שורה 157 ⟵ 166:
[[קובץ:ישל"צ.jpg|ממוזער|250px|שמאל|בית המדרש של הישיבה לצעירים]]
* '''[[ישיבת ירושלים לצעירים]]''' – [[ישיבה תיכונית]] הצמודה לישיבה אשר הוקמה בשנת ה'תשכ"ד על ידי הרב [[יעקב פילבר]] ביוזמתו ולבקשתו של הרב שפירא ובעידודו של הרצי"ה.
* "'''[[מדרשת בת-ציון|מדרשת בת־ציון]]'''" – [[מדרשה|מדרשה לבנות]] בשכונת קריית משה בנשיאות הרבנית [[יפה מגנס]] ובעלה הרב יהושע מגנס, ובראשות הרבנית תניה אביב. המדרשה הוקמה בשנת ה'תשס"ט על ידי הרבנית מגנס וקרויה על שם בת ציון גנץ, ביתו של הרב [[זוסמן ריגר]] ואחייניתם של [[הרב אברהם שפירא]] והרבנית פנינה.
* '''בית הוראה "בית אברהם"''' על שם הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]]. בראשות הרב יעקב שפירא, הרב [[איתן איזמן]] והרב [[יהושע מגנס]] (הוקם ב[[ה'תשע"ט]]){{הערה|1=[https://mercazharav.org.il/מוסדות/בית-הוראה/ בית הוראה שעל ידי ישיבת מרכז הרב]}}
שורה 202 ⟵ 211:
* הרב '''[[אברהם יצחק הכהן קוק]]''', רבה של [[ארץ ישראל]] – מייסד הישיבה ועמד בראשותה בשנים תרפ"ד–תרצ"ה (1924–1935).
* הרב '''[[אברהם אהרן בורשטין]]''', "הגאון מטבריג", מחבר ספר "נר אהרן" – ראש הישיבה בשנים תרפ"ה–תרפ"ו ([[1925]])
* הרב '''[[יעקב משה חרל"פ]]''', רבם של שכונות [[שערי חסד]] ו[[רחביה]], וראש [[ישיבת בית זבול]] – ראש הישיבה בשנים תרצ"ה–תשי"ב (1935–1952). (כבר מתרפ"ד נקרא "ראש ישיבה", תחת ראש הישיבה הראי"ה)
* הרב '''[[צבי יהודה הכהן קוק]]''', ראש הישיבה בשנים תשי"ב–תשמ"ב (1952–1982).
* הרב '''[[שאול ישראלי]]''', רבו של מושב [[כפר הרא"ה]], חבר [[בית הדין הרבני הגדול|בית הדין הגדול]], וחבר [[מועצת הרבנות הראשית]] לישראל – ראש הישיבה בשנים תשמ"ב–תשנ"ה (1982–1995).
* הרב '''[[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]]''', [[הרב הראשי לישראל]] – ראש הישיבה בשנים תשמ"ב–תשס"ח (1982–2007). (כבר מתשי"ב כונה "ראש ישיבה", תחת הרצי"ה כראש '''ה'''ישיבה{{הערה|הרב יעקב אריאל, "איש ההלכה", [[צהר (כתב עת)|צהר]] גיליון לב.{{ש}}הרב יוסף בדיחי, יוסף לקח, סיום ההקדמה.{{ש}}הרב [[חיים שטיינר]], "ר' אברום היה אגדה", [[גילוי דעת (עלון שבת)|גילוי דעת]], י"ג תשרי תשפ"ג.{{ש}}ראה גם: הרב בן ציון רוזנפלד, האשה וחינוכה, עמ' 39,49}})
* הרב '''[[יעקב אלעזר כהנא שפירא|יעקב שפירא]]''' – בנו של הרב אברהם שפירא, חבר [[מועצת הרבנות הראשית]] לישראל. מכהן מאז פטירת אביו הרב שפירא בראשית שנת תשס"ח.
שורה 222 ⟵ 231:
* הרב [[זלמן ברוך מלמד]] החל לשמש כ[[ר"מ]] של שיעור א' שנת תשכ"ה ([[1965]]) עד שנת [[ה'תשל"ח]] עת הקים את [[ישיבת בית אל]].
* הרב [[אריה שטרן]], רבה של ירושלים וראש [[מכון הלכה ברורה]], ר"מ.
* הרב [[אלישע וישליצקי]], ראש בית מדרש "מהות" וראש תנועת [[אל עמי]], לימד אמונה.
*הרב [[אליקים לבנון]], רב [[מועצה אזורית שומרון|המועצה האזורית שומרון]] וראש [[ישיבת ברכת יוסף]], לימד אמונה
שורה 239 ⟵ 247:
* הרב [[מרדכי שטרנברג]], ראש ישיבת הר המור, ר"מ
* הרב [[עמיאל שטרנברג]], ראש ישיבת הר המור, ר"מ
* הרב [[יהושע צוקרמן]], ר"מ גמרא לבוגרי צבא
* הרב [[עודד ולנסקי]], לימד אמונה
* הרב
* הרב [[אריאל אדרי]], ר"מ
שורה 250 ⟵ 258:
* הרב [[איתמר אורבך]] - רב היישוב [[חשמונאים (יישוב)|חשמונאים]] לשעבר.
* הרב [[יגאל לרר]] - [[אב"ד]] ב[[בית הדין הרבני]] ב[[פתח תקווה]].
* הרב [[אבינועם זומר]].
* הרב [[יורם מושקוביץ']] - משמש גם כר"מ ב[[ישיבת מעלה אליהו]] בתל אביב.
* הרב [[אורי רותם]] - חתנו של הרב [[חיים שטיינר]].
* הרב [[אברהם ישראל סילבצקי]] - חתנו של ראש הישיבה הרב יעקב שפירא.
* הרב [[ערן ניסן]].
* הרב [[אודי נכטשטרן]] - חתנו של הרב [[שלמה שפירא (דיין)|שלמה שפירא]].
* הרב [[יהודה וינגוט]].
* הרב [[גלעד אנגלהרד]].
===רבנים המלמדים אמונה בישיבה===
שורה 268 ⟵ 276:
* הרב [[יצחק בן שחר]] - ראש [[ישיבת קדומים]] לשעבר.
*הרב [[איתן שנדורפי]] - מלמד תנ"ך בישיבה, משמש גם כר"מ ב[[ישיבת ירושלים לצעירים]] (ישל"צ).
* הרב [[אופיר פריד]] - מלמד גם ב[[מכון אורה]] ו[[מדרשת בת-ציון]].
=== ראשי ה[[כולל אברכים|כוללים]] בישיבה ===
* הרב [[מאיר פרימן]] - ראש כולל עיון
* הרב [[מנחם עמי רוטנברג]] - ראש כולל הלכה עד לפני מספר שנים
*הרב [[אברהם צבי גאופטמן]] - ראש כולל דיינות
*הרב [[שמיר שיינטופ]] - ראש כולל הלכה
*הרב [[אברהם ישראל סילבצקי]] - ראש כולל עיון בסדר צהריים
== מבוגרי הישיבה ==
{{ערך מורחב|:קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב}}
* '''בזמן הרב קוק''': הרב [[אליהו יצחק פריסמן]], הרב [[שמעון סטרליץ]], הרב [[יצחק זונדל ריף]], הרב [[משה דוד בקשט]], הרב [[שלום אליהו ננקנסקי]], הרב [[שמואל אליעזרי]], הרב [[יצחק הלוי שולזינגר]], הרב [[מאיר הכהן קפלן]], הרב [[שלום נתן רענן]], הרב [[יהודה גרשוני]], הרב [[שאול ישראלי]], הרב [[מנחם יהודה הלוי אושפיזאי]]
* '''ראשי ישיבות''': הרב [[משה צבי נריה]], הרב [[חיים דרוקמן]], הרב [[דוב ליאור]], הרב [[יעקב אריאל]], הרב [[זלמן ברוך מלמד]], הרב [[ירחמיאל ויס]], הרב [[צפניה דרורי]], הרב [[אליעזר ולדמן]], הרב [[משה בלייכר]], הרב [[אליקים לבנון]], הרב [[אלי סדן]], הרב [[שלמה אבינר]], הרב [[הלל פלסר]], הרב [[ברוך וידר]], הרב [[יהושע שפירא]], הרב [[שבתי סבתו]], הרב [[מיכה הלוי]], הרב [[צבי קוסטינר]], הרב [[אליעזר מלמד]], הרב [[חיים גנץ]], הרב [[שלמה לוי (ראשון לציון)|שלמה לוי]], הרב (אל"ם במיל') [[אליעזר שנוולד]], הרב [[שמואל טל]], הרב [[אביחי רונצקי]], הרב [[אורי גנץ]].
* '''רבנים בולטים נוספים''': הרב [[יוסף קאפח]], הרב [[ישעיהו משורר]], הרב [[בנימין הרלינג]], הרב [[משה לוינגר]], הרב [[צבי ישראל טאו]], הרב [[איתן איזמן]], הרב [[יעקב פילבר]], הרב [[שמואל אליהו]], הרב [[יוחנן פריד]], הרב [[מנחם פרומן]], הרב [[שמעון גרשון רוזנברג]], הרב [[אורי שרקי]], הרב [[ישראל וייס]], הרב [[אלישע וישליצקי]], הרב [[דוד סתיו]], הרב [[מנחם בורשטין]], הרב [[אורי דסברג]], הרב [[ישעיהו מייטליס]], הרב [[שלמה בן חמו (קרית גת)|שלמה בן חמו]], הרב [[שאר ישוב כהן]], הרב [[משולם זוסיא טברסקי]], הרב [[דניאל ברק ווינט]], הרב [[מנחם מקובר]], הרב [[חיים מרקוביץ]].
* '''פוליטיקאים''': הרב [[חנן פורת]], [[אפי איתם]], הרב [[בנימין אלון]], הרב פרופ' [[דניאל הרשקוביץ]], הרב [[שי פירון]], הרב [[אלי בן דהן]], [[יעקב כץ (כצל'ה)]], [[מוטי יוגב]], [[בצלאל סמוטריץ']], [[מיכאל בן ארי]], הרב [[רפי פרץ]].
* '''אנשי אקדמיה וחינוך''': הרב פרופ' [[נחום רקובר]], הרב פרופ' [[נריה גוטל]], הרב פרופ' [[אליאב שוחטמן]].
* '''בוגרים ידועים נוספים''': [[חיים הרצוג]], [[דוד רזיאל]], [[עזריאל קרליבך]], [[שמחה רז]], [[מוטי שקלאר]], [[יהודה חזני]], [[רוני אלשיך]], [[בני פורת]].
== לקריאה נוספת ==
| |||