שלטון החוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 6:
 
== הגדרה ומובנים ==
קיימות הגדרות שונות ומגוונות, לעיתים אף סותרות, לשלטון החוק, הנוגעות לתחומי משפט שונים.<ref>{{צ-מאמר|שם=שלטון החוק במדינת ישראל|קישור=https://www.btl.gov.il/Publications/Social_Security/socialsecurity/Pages/socialsecurity29.aspx|כתב עת=ביטחון סוציאלי|שנת הוצאה=1986|עמ=6|מחבר=יצחק זמיר|JSTOR=23268768}}</ref><ref>The Rule of Law and its Virtue, [[יוסף רז|Joseph Raz]]</ref><ref name=":0">שלטון החוק ועליונות החוקה, [[אהרון ברק]]</ref>
 
=== המובן הפורמלי ===
שורה 17:
 
=== המובן האינסטרומנטלי ===
לפי [[יוסף רז]], שלטון החוק הוא עקרון שלא קשור להליך קבלתו של החוק או לתוכנו, אלא למערכת החוק עצמה. מטרת החוק היא להכווין התנהגות, וככל שהחוק מתאים יותר לעקרון שלטון החוק הוא מצליח למלא ייעוד זה בצורה מיטבית. המאפיינים של חוק שמתאים לעקרון שלטון החוק הם שהוא כללי, יציב באופן יחסי, וכן נמנע מ[[חקיקה למפרע|תחולה רטרואקטיבית]]. לפי מובן זה שלטון החוק אינו בעל תוכן חיובי או מוסרי כשלעצמו, אלא רק מאפשר לחוק להכווין התנהגות בצורה מיטבית ובמקביל להעניק לאזרחים המצייתים לחוק וודאות, חירות וכבוד. רז מדמה את היחס בין החוק לעקרון שלטון החוק ליחס בין סכין לחדות:
 
{{ציטוט|תוכן=Of course, conformity to the rule of law also enables the law to serve bad purposes. That does not show that it is not a virtue, just as the fact that a sharp knife can be used to harm does not show that being sharp is not a good-making characteristic for knives. At most it shows that from the point of view of the present consideration it is not a moral good. Being sharp is an inherent good-making characteristic of knives. A good knife is, among other things, a sharp knife. Similarly, conformity to the rule of law is an inherent value of laws, indeed it is their most important inherent value.|מקור=The Rule of Law and its Virtue, Joseph Raz|אנגלית=כן}}
 
מובן זה, לפי רז, הוא המשמעות הבלעדית של עקרון שלטון החוק. [[אהרון ברק]] מתייחס גם הוא למובן זה ומכנה אותו '''המובן ה{{קישור שפה|2=Jurisprudence|3=יוריספרודנטלי}}'''.<ref name=":0" />
 
=== המובן המהותי ===
'''המובןהמובנים המהותי:'''הבסיסיים של שלטון החוק עוררו אי נוחות בקרב מלומדים רבים שרצו לראות בשלטון החוק עיקרון בעל משמעות מוסרית. התפיסה של העיקרון ככזה שמחייב שהדברים יפעלו לפי חוק (המובן הפורמאלי), שהחוקים יתקבלו בהליך חוקי (המובן המוסדי) או שהמערכת תפעל בצורה יעילה ומיטבית (המובן ה מבטא ערכים ידועים, הוגנים וחופשיים. על החוק לקבוע חירויות ולהגן עליהן, ואל לו להפלות או לעשוק אדם או קבוצה. החוק נדרש לאפשר עצמאות לרשות השופטת, כדי להקל עליה להשליט את החוק על הכל. [[אהרן ברק]] תאר כיצד הטבח והפרעות שנעשו בילדותו ב[[יהדות ליטא]] ב[[שואה]] לא נגדו את שלטון החוק במובנו הפורמלי, משום שהכל נעשה לפי פקודות.<ref>{{News1|[[אהרן ברק]]|הלקחים שלמדתיפיתח מהשואה|003-D-1205-00|20/06/2002}}</ref>
 
[[ליאון שלף]] המציא, בעקבות תחושתו כי המושג "שלטון החוק" עונה רק על המובן הפורמלי של מושג המקור האנגלי "Rule of law", את המושג "'''מרות המשפט'''" המדגיש את שלטון החוק המהותי.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ליאון שלף|שם=מ"שלטון החוק" ל"מרות המשפט": הרהורים וערעורים על מושג־יסוד|כתב עת=עיוני משפט|קישור=https://www.nevo.co.il/books/כתבי%20עת/כתבי%20עת/עיוני%20משפט/כרך%20טז/iyunei-mishpat-16-3-559.pdf|כרך=טז (3)|שנת הוצאה=1991|עמ=559–578}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=סוציולוגיה שיפוטית ממוקדת – ליאון שלף בפסיקת העליון: השתקפות של חלוץ רב־תרבותי בנוף הפסיקה|קישור=https://www.jstor.org/stable/23441906|כתב עת=סוציולוגיה ישראלית|שנת הוצאה=2003|עמ=307|כרך=ה|מחבר=אסף פורת}}</ref>