ויקרא רבה – הבדלי גרסאות

'''ויקרא רבה''' או '''הגדת ויקרא'''{{הערה|י.ל.[[יום-טוב ליפמן צונץ]], '''הדרשות בישראל''', מוסד ביאליק 1974, עמודעמ' 7979–80.|שם=צונץ 79}} או '''הגדה של ויקרא'''{{הערה|שם=רייזל 126}} הוא [[מדרש אגדה]] דרשני על ספר [[ויקרא]], שנכתב ב[[ארץ ישראל]] ב[[המאה ה-5|מאה החמישית]]{{הערה|ע.ענת רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד 126,מכללת הרצוג תשע"א, עמ' 126.|שם=רייזל 126}} או [[המאה ה-6|במאה השישית]]{{הערה|ח.[[חנוך אלבק]], "מדרש ויקרא רבה", בתוך: '''ספר היובל לכבוד לוי גינצבורג למלאות לו שבעים שנה''', ניו יורק תש"ו, חלק עברי, עמודעמ' כה-מגכה–מג.|שם=אלבק}} או באמצע [[המאה השביעית]]{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 עמוד 80.|שם=צונץ 8079}}, ההשערה הרווחת היא כי המונח 'רבה' ניתן לו בעת קיבוצו עם שאר ההגדות על ה[[תורה]] והמגילות בידי המעתיקים, כיוון שהיו אחר הספר [[בראשית רבה]], וששמו הקדום יותר היה הגדת ויקרא{{הערה|שם=רייזל 126}}.

ויקרא רבה מחולק לשלושים ושבע פרשיות, אשר ככל הנראה היו מותאמות לסדר הקריאה הארץ ישראלי הקדום{{הערה|שם=אלבק}}, או לפחות היו ערוכות ספרותית תוך שמירה על הזיקה לבית הכנסת, גם אם לא בהתאמה מלאה לפרשיות הנקראות על סדר היום{{הערה|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד עמ' 129, תשע"א.|שם=רייזל 129}}.

כל פרשה בנויה מחטיבת פתיחתאות המהוות, בניגוד לבראשית רבה, את רוב הפרשה, מגוף הדרשה ולמעט שלוש פרשיות גם מדברי סיום. בכמחצית מן הפרשיות מופיעה המילה גופא כמילת קישור לדרשה. בדרשה עצמה חוזרים לדרוש פסוקים מתחילת הפרשה, פסוקים מפרשיה קודמת או שפותחים דיון לסוגיה אגדתית במבנה הדומה לסוגיה התלמודית{{הערה|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד עמ' 130, תשע"א.|שם=רייזל 130}} הדרשות מסתיימות בעשרים וחמישה מהמקרים בדברי הגאולה העתידה, בשלוש בדברי תפילה וכפרת עוונות ובשש הנותרות הסיום מתבטא בסגירת המעגל הספרותי של הנושא הנידון בפרשה{{הערה|שם=צונץ 79}}. תוכנו של המדרש מהווה את הבסיס לכחמישים פרשיות בתנחומא, ונמצא מקביל בשישים פרשיות לתלמוד הירושלמי{{הערה|ח.[[חננאל מאק]], '''מדרש ואגדה''', האוניברסיטה המשודרת, עמודעמ' 75.|שם=מאק 75}}. הפרשיות ברוב המקרים אינן זהות וישנה מחלוקת בין החוקרים איזה מן החיבורים שאב מן השני{{הערה|י.ל. צונץ, '''הדרשות בישראל''', ביאליק 1974 עמודעמ' 126 הערה 2.}}. כמו כן נמצא דמיון רב בין המדרש פסיקתא דרב כהנא לבין מדרש ויקרא רבה, ישנן חמש פרשיות שכמעט זהות וסגנון המדרשים דומה, כמו כן מקורות אשר לא היו לנגד עיניו של מחבר הפסיקתא דרב כהנא נעלמו מעיני מחבר מדרש ויקרא רבה וכמו בעניין הירושלמי המקור הקדום מביניהם לדרשות עדיין לוט בערפל{{הערה|ח. מאק מדרש ואגדה, האוניברסיטה המשודרת, עמוד 79–80.|שם=מאק 79-80}}.

הפתיחתא מאופיינת בלקיחת פסוק רחוק מן הפסוק הנדרש. והדרשן באמצעות היקשים, גזרות שוות ושאר מתודות פרשניות מתווה דרך השתלשלות המסתיימת בפסוק עליו המדרש דן. פתיחתא פשוטה היא פתיחתא המאופיינת בקשר מובהק התגלגל בין דרשה לדרשה. בניגוד למדרש בראשית בה, המדרש על ויקרא מכיל בנוסף לפתיחתאות הפשוטות גם פתיחתאות מורכבות. פתיחתאות אלו מורכבות מכמה חטיבות אשר נראות ללא קשר רעיוני ביניהן. אך בצירוף כולם יחדיו עולה החיבור בין הפסוק הרחוק לפסוק הנדרש{{הערה|[[חננאל מאק]], '''מדרש ואגדה''', האוניברסיטה המשודרת, עמ' 77–7977–80.|שם=מאק 79}}. דוגמה לדבר ניתח [[חננאל מאק]] בפתיחה הראשונה לספר ויקרא:

בתחילה מובאות ארבע דעות המפרשות על מי הפסוק בתהילים מדבר, כאשר כל דוגמה מנומקת באמצעות ראיות מפסוקים. רבי תנחום אומר כי הפסוק מתהילים לא מדבר על מלאכים עליונים אלא בשליחים בני אדם. דעה שנייה היא שהפסוק מדבר על נביאים. דעה שלישית היא שהפסוק מדבר על שומרי שמיטה ודעה רבעית היא שהכתוב מדבר על בני ישראל שעמדו לפני הר סיני. לכאורה אין קשר סיבתי בין הדרשות השונות וכל אחת עומדת בפני עצמה. את החוט השוזר את הפירושים השונים מביא רבי תנחום בסוף הפתיחתא. תחילה מביא רבי תנחום דבר שידוע במציאות. נשיאת משא הכבד לאחד לא יהיה קשה לנשיאה באמצעות שני אנשים, ובאותו אופן דבר הקשה לנשיאה בשניים יהיה נוח לנשיאה בארבע. ומכאן בהכללה אמור להיות דבר שקשה לאחד לשאת יהיה קל לאין ערוך לשישים ריבוא לשאת. ואף על פי כן משה יכול היה לשאת את הדיבור האלוקי שבני ישראל לא עמדו בפניו. מהדרשות שהובאו לעיל על קורא המדרש להסיק את עוצם גדולתו של משה. לפי הפסוק בתהילים בני ישראל הם מלאכי ה' "גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְּבָרוֹ", המשווים לשומרי שביעית, שמוסרים נפשם על המצוות, שמשווים לנביאים. ואף על פי כן לא יכלו לעמוד בפני הדיבור ומשה עמד. ללא הראיה הכוללת של סך הדרשות כל חלק הוא עצמאי וקטן, אך הראיה הכוללת של חיבור הדרשות זו לזו נדרשת מהקורא עצמו, ואין הוא יכול לעשות זאת ללא כל הדרשות יחדיו{{הערה|שם=מאק79מאק 79}}.