שמואל אבן צרצה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ @06020122 Ravh שחזור הבוט - לגרסא של מש:KotzBot
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{אישיות רבנית
| שם בשפת המקור=Samuel ibn Seneh Zarza}}
ר' '''שמואל אבן צרצה''' הוא [[פילוסוף]] [[יהדות ספרד|יהודי ספרדי]] שפעל בעיר פלנסיה בין השנים ([[1360]] [[1380]]), ונמנה עם החוג הנאו-פלטוני שפעל ב[[ספרד]] במאה ה-14. היה בין הפוריים בחוג זה מבחינת היקף כתביו הרחב{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=דב שוורץ|שם=משנתו הפילוסופית-דתית של ר' שמואל אבן צרצה, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור|מו"ל=|שנת הוצאה=תשמ"ט|עמ=ד'}}}}.
 
אבן צרצה הוא מחברם של שני חיבורים: 'מקור חיים' שהוא פירוש לביאור ר' [[אברהם אבן עזרא]] על התורה, ו'מכלל יופי' שהוא ביאור ל[[אגדות חז"ל]] ו[[מדרש]]יהם{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=|שם=משנתו הפילוסופית-דתית של ר' שמואל אבן צרצה, עבודת דוקטור|מקום הוצאה=|מו"ל=אוניברסיטת בר-אילן|שנת הוצאה=תשמ"ט|עמ=32-13}}}}.
 
בתקופתו של אבן צרצה שלטה תורתו של [[אבן רשד]] ללא עוררין, ואילו אבן צרצה הציע משנה ניאופלטונית מובהקת. הוא נמנה עם החוג הנאו-פלטוני - קבוצת הוגים שעסקו בפירושו של אבן-עזרא על התורה, ופעלו בספרד באמצע המאה ה-14. החוג הנאו-פלטוני שילב את ההגות השכלתנית של אבן רשד עם משנה ניאופלטונית מובהקת, בצירוף נטייה למיסטיציזם שהתאפיין בזיקה ברורה ל[[אסטרולוגיה]] ול[[מאגיה]] אסטרלית, הנובעת מהתפיסה המעניקה לאדם את היכולת לשנות את הטבע ולחולל נסים{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=|שם=משנתו הפילוסופית-דתית של ר' שמואל אבן צרצה, עבודת דוקטור|מו"ל=אוניברסיטת בר-אילן|שנת הוצאה=תשמ"ט|עמ=ד'}}}}. בתוך אותה קבוצה פעלו: ר' שלמה אבן יעיש, ר' שלמה אלקונסטנטין, ר' שלמה פרנקו, ר' עזרא בן שלמה גטיניו, ר' [[יוסף טוב עלם הספרדי]], ר' [[שם טוב אבן שפרוט]] ור' שם טוב אבן מאיור. קבוצת פרשנים זו כתבה בלשון שכלתנית תוך שליטה ברזי השכלתנות עם היצמדות לדברי אבן-עזרא{{הערה|{{צ-מאמרפעמים|מחבר=דב שוורץ|שם=לחקר החוגים הפילוסופיים בספרד ובפרובאנס לפני הגירוש|כתב עת=פעמים|כרך=49.1(1)|עמ=23-5|שנת49 (סתיו הוצאה=תשנ"ב), עמ' 5–23}}.}}. רוב ההוגים הללו חיברו פירוש לביאור ר' אברהם אבן עזרא לתורה ופענחו בהרחבה את סודותיו האסטרולוגיים וההרמטיים{{הערה|שם=הערה מספר 20181003130159:0|{{צ-ספר|מחבר=דב שוורץ|שם=אסטרולוגיה ומגיה בהגות היהודית בימי הביניים|מקום הוצאה=רמת-גן|מו"ל=אוניברסיטת בר-אילן|שנת הוצאה=תשנ"ט|עמ=149-148|פרק=חמישי: תאולוגיה אסטרולוגית}}}}.
 
אבן צרצה השתמש באורחות המגיה האסטרלית בפרשנותו לדרשות חז"ל, למקרא ולפירוש ר' אברהם אבן עזרא למקרא. לדידו, הותאמו טעמי המצוות של הרמב"ם לפשט הכתוב, ולא למשמעותו העמוקה. עמדתו של אבן צרצה הייתה בעל גוון מגי מובהק, וכשבא לפרש את דברי הרמב"ם, קבע שתפילתו של אדם תלויה במערכת השמיים. נוסף על כך, דרש אבן צרצה את סיפורי המקרא, עיצוב דמויות מקראיות, מעשיהן וייעודיהן לאור ההשפעות האסטרולוגיות{{הערה|{{צ-ספר|שם=אסטרולוגיה ומגיה בהגות היהודית בימי הביניים|מו"ל=אוניברסיטת בר-אילן|שנת הוצאה=|עמ=149-147}}}}. את מעשיו של בלעם, למשל, פירש כהתלבטות אם לקלל את מאדים או את שבתאי{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=שמואל אבן צרצה|שם=מקור חיים|מו"ל=|שנת הוצאה=|עמ=ק"ה, עמ' א}}}}, את סיפור המבול פירש כצירוף של שבתאי וצדק בסופו של בית מזל בתולה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=שמואל אבן צרצה|שם=מקור חיים|מו"ל=|שנת הוצאה=|עמ=ט ע"ד}}}}, ואת ההידרדרות החברתית והמוסרית המתוארת בישעיה פירש כמעבר אסטרולוגי דרמטי משלטונו של צדק לשלטונם של מאדים ושבתאי{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=שמואל אבן צרצה|שם=מכלל יופי קובץ 1|מו"ל=|שנת הוצאה=|עמ=169 א-ב}}}} כן טען כי כוחם של הנביאים שואב מהשפעת הכוכבים, ולכן הנבואה מותנית במצב הגאוגרפי והאסטרולוגי ומושפעת מהאקלים וממקומות הכוכבים{{הערה|{{צ-ספר|שם=אסטרולוגיה ומגיה בהגות היהודית|מו"ל=|שנת הוצאה=|עמ=158-157}}}}.
שורה 11:
== לקריאה נוספת ==
* [[דב שוורץ]], '''משנתו הפילוסופית-דתית של ר' שמואל אבן צרצה''', חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, [[אוניברסיטת בר-אילן]], תשמ"ט
* דב שוורץ, ''', ישן בקנקן חדש - משנתו העיונית של החוג הניאופלטוני במחשבה היהודית במאה הי"ד''', הוצאת [[מוסד ביאליק]] ויד יצחק בן צבי, ירושלים, תשנ"ז
* דב שוורץ, ''', אסטרולוגיה ומגיה בהגות היהודית בימי הביניים''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשנ"ט
* {{פעמים|דב שוורץ, [https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_49.1(1).pdf |לחקר החוגים הפילוסופיםהפילוסופיים בספרד ובפרובאנס לפני הגירוש], פעמים |49.1(1)|49 (סתיו תשנ"ב), עמ' 23-55–23}}
*{{כתיב||כתב יד, מכלל יופי, פריס, מאה 14|990001071890205171-1}}