|
באופן מכריע, מספר מכתבים שניתנו לד"ר ובר מעלים ספקות רציניים במצבו הנפשי של היטלר בסוף מלחמת העולם הראשונה.
ספרו של ד"ר ובר חושף כי בניגוד לטענות התעמולה הנאצית, אנטישמיות נעדרה ברובה ביחידתו של היטלר וכי היטלר לא הבחין כאנטישמי במהלך מלחמת העולם הראשונה. זה קיבל אמון נוסף,<ref name=weberonlustig/><ref>Dalya Alberge, "Hitler's war boast exposed as a myth," [התפארות-מלחמה של היטלר נחשפה כמיתוס] ''The Independent'', Oct 24, 2011.</ref> כאשר יצר איתו קשר בנו של [[ברנהרד לוסטיג]], יהודי ותיק וציוני מגדוד היטלר, בעקבות פרסום מלחמתו הראשונה של היטלר.
זיכרונותיו של לוסטיג מספקים "אישור עצמאי ומרתק לממצאי ספר זה על יחסו של היטלר ואנשי הגדוד שלו בימי המלחמה ליהודים, כמו גם על אופיו של היטלר במהלך המלחמה", אמר ד"ר ובר.
עדותו לאחר המלחמה של לוסטיג, ששירת תחת-ניצב בגדוד, מאשרת כי היטלר לא הפגין תכונות מנהיגות כלשהן במהלך המלחמה וסיפר כי, בתור מופנם, היטלר מעולם לא השתתף במסיבות במפקדת הגדוד.<ref name=weberonlustig/>
בעדות שניתנה ב-1961,{{הערה|{{הארץ1|נתן ריבון|האיש ששירת ברגימנט אחד עם היטלר|19611222|111}}}} "הוא גם דיווח שהיה מיודד עם אחד ממפקדי הגדוד של היטלר ואמר שחברו התוודה לו פעם שהוא לא יקדם את היטלר כי הוא 'לא יכול היה לסבול אותו'.
בניגוד להיטלר, לוסטיג - נפגש בקביעות עם ותיקי גדוד הרשימה לאחר המלחמה. במהלך פגישות אלו, הביעו קצינים רבים את ההלם והפתעתם על הופעתו הפתאומית של היטלר כמנהיג פוליטי".<ref name=weberonlustig/><ref>{{צ-ספר|שם=Hitler's First War: Adolf Hitler, the Men of the List Regiment, and the First World War|קישור=https://books.google.com/books?id=t8_mjeZjmbQC&pg=PA353|מו"ל=OUP Oxford|שנת הוצאה=2010-09-16|עמ=353|ISBN=978-0-19-923320-5|מחבר=Thomas Weber|שפה=en}}</ref>
מאז 2010 הוא המנהל המייסד של המרכז לביטחון וממשל גלובלי באוניברסיטת אברדין, ומאז 2013 פרופסור להיסטוריה ועניינים בינלאומיים. מ-2012 עד 2013 הוא היה עמית פריץ-תיסן במרכז Weatherhead לעניינים בינלאומיים באוניברסיטת הרווארד. מאז 2013, הוא חוקר אורח במרכז ללימודי אירופה באוניברסיטת הרווארד.
| 