בקכידס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Avraham999 (שיחה | תרומות)
אפשרות הצעות קישורים: נוספו 3 קישורים.
 
שורה 13:
 
בתחילת שנת [[160 לפנה"ס]] השתלט דמטריוס על ההתמרדות של [[טימארכוס]] בבבל, ונפנה להתמודד עם המרד ביהודה.
התבססות שלטון החשמונאים והצלחתו לכרות ברית עם [[הרפובליקה הרומית]], הדליקה נורת אזהרה [[הממלכה הסלאוקית|בממלכה הסלאוקית]] בעניין התעצמות יהודה. בניסן 160 לפנה"ס עלה בקכידס שנית על [[ירושלים]], בראש [[הצבא הסלאוקי|צבא סלאוקי]] גדול שמנה 20 אלף רגלי 2,000 פרשים, כאשר הוא נחוש למחוץ את כוחות המורדים. במסעו מ[[דמשק]] עבר ב[[הגליל|גליל]], ועשה שפטים בתושבי ה[[ארבל (יישוב עתיק)|ארבל]] היהודים שישבו במבצרם ליד הכנרת.
 
בקכידס הגיע לארץ יהודה מ[[מזרח]] ב"[[דרך הגלגל]]" ונכנס לאזור [[בנימין]] כשהוא הצפין ליד הר [[בעל חצור]], ומשם הדרים לכיוון בארה, ([[אל בירה]] של היום ע"פ איבל). יהודה קבע את מחנהו באלעשה, ועמו כשלושת אלפים איש. בקכידס כפה על יהודה לחימה באזור מישורי יחסית שהיה נוח לכוחות הפלנקס שלו, ויהודה נעתר בלית ברירה להילחם באזור שלא היה טוב בעבורו, מהחשש שאם לא יתייצב לקרב, בקכידס יפגע בתושבים היהודים באזור שמצפון לירושלים, כפי שעשה לאנשי [[גופנה]] ולאנשי הארבל.
 
במהלך קרב קשה שניטש במשך שעות באזור הערים [[רמאללה]] ו[[אל בירה]] דהיום ובעמק שלמרגלות אלעשה, בוצעה ככל הנראה הטעיה מתוחכמת כלפי יהודה, שבה האגף הימני הסלווקי ובו כוח הפרשים עם בקכידס נסוג. יהודה וטובי לוחמיו נתפתו לרדוף אחרי בקכידס ואנשיו, ולהתנתק מהכוח העיקרי שלו, במקביל לכך שהאגף הימני של יהודה נחלש, והסלווקים באותה אגף, במקום לרדוף אחריו, נפנו לאגף מאחור את כוחות יהודה. ביחד איתם שב הכוח הסלווקי של בקכידס להתקיף את יהודה, ויהודה ואנשיו נקלעו למצוקה קשה, לאחר ששני האגפים הסלווקים כיתרו אותם מלפנים ומאחור, עד ש"כבדה עליהם המלחמה" והם ניגפו ויהודה נהרג. לאחר הצלחתו בקרב זה החליט בקכידס להישאר בירושלים ולהשגיח מקרוב על המשך דיכוי המרד.
שורה 34:
לאחר כשנתיים, בשל שידולם של המתייוונים, חזר בראש צבא חזק במטרה ללכוד את המורדים שחזרו ל[[מודיעים|מודיעין]] בעת העדרו. אך הדבר נודע ליונתן והוא נערך מבעוד מועד. החשמונאים נמלטו לדרום ושיקמו את [[בית בצי]] באזור [[ספר המדבר בארץ ישראל|ספר המדבר]], מדרום מזרח ל[[בית לחם]] (בין בית לחם ל[[הרודיון]] {{coord|31.691737|N|35.223939|E|type:landmark|display=inline}}), התיישבו בה ואף ביצרוה. בקכידס צר על היישוב במשך חודשים ארוכים, אך החשמונאים שהיו למודי ניסיון, לא איפשרו לו להשלים את המצור. שמעון ויונתן פעלו כצוות. בעוד ששמעון הגן על המבצר מבפנים, יונתן פעל מבחוץ. במתקפת נגד מוצלחת יונתן התקיף את הצרים ביחד עם שבטים נודדים שהצליח לגייס, בזמן ששמעון התקיף מבפנים ואף הצליח לשרוף את מכונות המצור.
 
בשל כישלונו וההכרה בעצמתם של החשמונאים, שלא בנקל יהיה אפשר להכריעם, בקכידס, כליסיאס בזמנו, מחליט לשנות את מדיניותו ביהודה, לעבור לערוץ פרגמטי ולהפנות עורף למתייוונים שסיבכוהו לשווא. בשנת [[155 לפנה"ס]] בקכידס הגיע להסכם עם יונתן, שיחדל לרדוף אותו ואף יעניק לו מעמד מדיני כלשהו, בתמורה לשקט בחבל הזה. כך שהשלטון הסלוקי ביהודה יתקיים, בלא שיהיה צורך לבזבז עליו משאבים צבאיים גדולים וקבועים. בהסכם זה קיבל [[יונתן הוופסי|יונתן]] רשות להתיישב ב[[מכמש]] הסמוכה לירושלים. בירושלים נותר [[חיל מצב]] סלאוקי, ובקכידס יכל סוף סוף לעזוב את יהודה ולחזור לאנטיוכיה.
 
==התייחסויות מוטעות במקורות עתיקים==