בקכידס – הבדלי גרסאות

 

בתחילת שנת [[160 לפנה"ס]] השתלט דמטריוס על ההתמרדות של [[טימארכוס]] בבבל, ונפנה להתמודד עם המרד ביהודה.

 

 

במהלך קרב קשה שניטש במשך שעות באזור הערים [[רמאללה]] ו[[אל בירה]] דהיום ובעמק שלמרגלות אלעשה, בוצעה ככל הנראה הטעיה מתוחכמת כלפי יהודה, שבה האגף הימני הסלווקי ובו כוח הפרשים עם בקכידס נסוג. יהודה וטובי לוחמיו נתפתו לרדוף אחרי בקכידס ואנשיו, ולהתנתק מהכוח העיקרי שלו, במקביל לכך שהאגף הימני של יהודה נחלש, והסלווקים באותה אגף, במקום לרדוף אחריו, נפנו לאגף מאחור את כוחות יהודה. ביחד איתם שב הכוח הסלווקי של בקכידס להתקיף את יהודה, ויהודה ואנשיו נקלעו למצוקה קשה, לאחר ששני האגפים הסלווקים כיתרו אותם מלפנים ומאחור, עד ש"כבדה עליהם המלחמה" והם ניגפו ויהודה נהרג. לאחר הצלחתו בקרב זה החליט בקכידס להישאר בירושלים ולהשגיח מקרוב על המשך דיכוי המרד.

לאחר כשנתיים, בשל שידולם של המתייוונים, חזר בראש צבא חזק במטרה ללכוד את המורדים שחזרו ל[[מודיעים|מודיעין]] בעת העדרו. אך הדבר נודע ליונתן והוא נערך מבעוד מועד. החשמונאים נמלטו לדרום ושיקמו את [[בית בצי]] באזור [[ספר המדבר בארץ ישראל|ספר המדבר]], מדרום מזרח ל[[בית לחם]] (בין בית לחם ל[[הרודיון]] {{coord|31.691737|N|35.223939|E|type:landmark|display=inline}}), התיישבו בה ואף ביצרוה. בקכידס צר על היישוב במשך חודשים ארוכים, אך החשמונאים שהיו למודי ניסיון, לא איפשרו לו להשלים את המצור. שמעון ויונתן פעלו כצוות. בעוד ששמעון הגן על המבצר מבפנים, יונתן פעל מבחוץ. במתקפת נגד מוצלחת יונתן התקיף את הצרים ביחד עם שבטים נודדים שהצליח לגייס, בזמן ששמעון התקיף מבפנים ואף הצליח לשרוף את מכונות המצור.

 

 

==התייחסויות מוטעות במקורות עתיקים==