פרשנות (משפט) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 6:
{{ציטוט|תוכן=הטעמים לריבוי האפשרויות הם רבים. חלקם נעוצים בלשון החוק, שאינה חד-משמעית, ומאפשרת מספר אופציות לשוניות. חלקם נעוצים במטרת החקיקה, שאינה חד-משמעית, ומאפשרת חופש בחירה. ככל שלשון החוק היא כללית יותר, ומטרת החקיקה רחבה יותר כן גדלות האופציות הפרשניות.
|מקור=אהרן ברק, "חקיקה שיפוטית", '''משפטים''' י"ג, תשמ"ג, עמ' 29}}
 
פרשנותו של בית המשפט שמה קץ למחלוקות רבות, אולם ביסודה מונח חיסרון בולט: היא אינה נוצרת כל עוד לא הובאה המחלוקת להכרעתו של בית המשפט. לפיכך, לעתים חולפות שנים אחדות עד שמתבררת משמעותו של החוק, ובמקרים אחרים עשויה מחלוקת פרשנית להתקיים שנים רבות מבלי שאיש יטרח להביאה להכרעתו של בית המשפט.
 
==דרכי הפרשנות==