מעשה מגונה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ פיסוק |
מ סדר. הסרת "ראו גם" - בשביל זה יש קטגוריה |
||
שורה 1:
'''מעשה מגונה''' הוא
מקורה של עבירה זו במשפט הישראלי הוא בפקודת החוק הפלילי, 1936, שם נקראה Indecent Act.▼
מעשה מגונה שאין בו נגיעה בגופו של אדם אחר, כגון חשיפה של איברי המין, הוא עבירה הקרויה [[מעשה מגונה בפומבי]], והיא חמורה פחות מעבירה של מעשה מגונה.▼
בגלל הקושי בהגדרת המושג, נביא מספר הגדרות של משפטנים ישראלים:▼
== משמעות העבירה ==
* לפי השופט [[משה זילברג]]:
:המונח "מעשה מגונה" אינו נתון להגדרה ממצה ומדויקת. דבר זה אין לך בו אלא מקומו ושעתו, והשקפות החברה בה מבוצע המעשה. ברוב המכריע של המקרים - אך לא תמיד ממש - מצוי במעשה זה יסוד של יצרי מין.<ref>ע"פ 315/58 היועץ המשפטי לממשלה נ' ג'בארה, פ"ד יג 565</ref>
* השופט [[דב לוין]] ניסה להגדיר מושג זה:
:מעשה, אשר יש בו על פניו אלמנט של מיניות גלויה, ואשר על-פי אמות מידה אובייקטיביות של מתבונן מן הצד, של האדם הממוצע, ייחשב לא הגון, לא מוסרי, לא צנוע.<ref>ע"פ 616/83 פליישמן נ' מדינת ישראל, פ"ד לט(1) 449</ref>
השופטת [[אילה פרוקצ'יה]] עסקה במקורו ובחשיבותו של האיסור על עשיית מעשה מגונה:▼
:מקור האיסור הפלילי לבצע מעשה מגונה בצורך להגן על שלמות גופו, צנעת פרטיותו וכבודו של האדם. זכותו של אדם באשר הוא להגנה מפני פגיעה בגופו ובכבודו כמו גם זכותו לפרטיות ולצנעת חייו הוכרו כזכויות יסוד בסעיפים 2 ו-7 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו... ערך ההגנה על זכותו של אדם לצנעת גופו עומד גם ברקע האיסור הפלילי על ביצוע מעשה מגונה והוא נושא מימד רב-משקל נוכח הפגיעה הכרוכה בו בזכות יסוד של הנפגע להגנה על גופו ועל כבודו. ▼
:השמירה על כבוד האדם ועל צינעת גופו היא ערך עליון המצדיק הגנה מפני פגיעה לא רק כאשר עושה המעשה התכוון להשיג את היעד האסור, אלא גם מקום שהוא צפה כאפשרות קרובה לודאי את התממשות המטרה האסורה, ואפילו לא רצה בה. החלה זו של הילכת הצפיות כתחליף לקיום מטרה להשיג את היעד האסור עולה בקנה אחד עם הערך החברתי החשוב המבקש להרחיב את ההגנה על זכות הפרט לשלמות גופו, לצנעת גופו, לשמירת כבודו כאדם, ואין ערך ציבורי העומד מנגד אשר עשוי להוות משקל שכנגד להרחבה זו. וכך, אם ביצע אדם מעשה מגונה בזולתו בלא הסכמתו באופן שנלווה לו ביזוי מיני, הוא יישא באחריות פלילית לא רק אם עשה את מעשהו במטרה להביא ביזוי מיני על קרבנו, אלא גם אם צפה כאפשרות קרובה לוודאי את התממשותו של יעד זה<ref>ע"פ 6269/99 כהן נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(2) 496</ref>. ▼
== ענישה ==
שורה 17 ⟵ 26:
* מעשה מגונה שלא בהסכמה ותוך שימוש בכוח: עונשו שבע שנות מאסר.
* מעשה מגונה בנסיבות מחמירות: עונשו עשר שנות מאסר.
▲מקורה של עבירה זו במשפט הישראלי הוא בפקודת החוק הפלילי, 1936, שם נקראה Indecent Act.
▲השופטת [[אילה פרוקצ'יה]] עסקה במקורו ובחשיבותו של האיסור על עשיית מעשה מגונה:
▲:מקור האיסור הפלילי לבצע מעשה מגונה בצורך להגן על שלמות גופו, צנעת פרטיותו וכבודו של האדם. זכותו של אדם באשר הוא להגנה מפני פגיעה בגופו ובכבודו כמו גם זכותו לפרטיות ולצנעת חייו הוכרו כזכויות יסוד בסעיפים 2 ו-7 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו... ערך ההגנה על זכותו של אדם לצנעת גופו עומד גם ברקע האיסור הפלילי על ביצוע מעשה מגונה והוא נושא מימד רב-משקל נוכח הפגיעה הכרוכה בו בזכות יסוד של הנפגע להגנה על גופו ועל כבודו.
▲:השמירה על כבוד האדם ועל צינעת גופו היא ערך עליון המצדיק הגנה מפני פגיעה לא רק כאשר עושה המעשה התכוון להשיג את היעד האסור, אלא גם מקום שהוא צפה כאפשרות קרובה לודאי את התממשות המטרה האסורה, ואפילו לא רצה בה. החלה זו של הילכת הצפיות כתחליף לקיום מטרה להשיג את היעד האסור עולה בקנה אחד עם הערך החברתי החשוב המבקש להרחיב את ההגנה על זכות הפרט לשלמות גופו, לצנעת גופו, לשמירת כבודו כאדם, ואין ערך ציבורי העומד מנגד אשר עשוי להוות משקל שכנגד להרחבה זו. וכך, אם ביצע אדם מעשה מגונה בזולתו בלא הסכמתו באופן שנלווה לו ביזוי מיני, הוא יישא באחריות פלילית לא רק אם עשה את מעשהו במטרה להביא ביזוי מיני על קרבנו, אלא גם אם צפה כאפשרות קרובה לוודאי את התממשותו של יעד זה<ref>ע"פ 6269/99 כהן נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(2) 496</ref>.
▲מעשה מגונה שאין בו נגיעה בגופו של אדם אחר, כגון חשיפה של איברי המין, הוא עבירה הקרויה [[מעשה מגונה בפומבי]], והיא חמורה פחות מעבירה של מעשה מגונה.
==קישורים חיצוניים==
| |||