זוטי דברים – הבדלי גרסאות

'''זוטי דברים''' היא הגנה העומדת לנאשם ב[[משפט פלילי]], בהתאם לסעיף 34יז ל[[חוק העונשין]], שבו נאמר: "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך".

 

הסעיף נוסף לחוק העונשין במסגרת תיקון מס' 39 לחוק, שתוקפו מ-[[23 באוגוסט]] [[1995]]. דברי ההסבר להצעת החוק מסבירים את הצורך בתיקון זה:

{{ציטוט|תוכן=סייג זה, הנובע מכך שהחוק אינו עוסק בזוטות - De Minimis Non Curat Lex - הנו, בחלקו, חידוש לעומת החוק הקיים. עיקרו בהנחה כי השתבצותו הפורמלית של מעשה בהוראה חקוקה, המגדירה עבירה פלילית פלונית, כשלעצמה, אינה מוכיחה בהכרח שיש באותו מעשה לפחות מינימום של אנטי-חברתיות האופיינית לעבירה פלילית. הכלל שלפיו הוראה כאמור לא נועדה לזוטי-דברים, בא לנגוס מן ההיקף הפורמלי של תחום ההסדרה של נורמה אוסרת, את הרובד התחתון שאינו שייך לה מבחינה עניינית. בשל הכלליות הבלתי נמנעת של הגדרות העבירות לסוגיהן, אין מנוס מנגיסה כאמור, אף היא באמצעות הגדרה כללית של זוטי הדברים. בכך, מגשימים את התאמת ההגדרה הפורמלית של עבירה פלילית לתוכנה הענייני. למעשה, מוסמכת גם כעת הרשות התובעת, לסגור תיקים בשל חוסר עניין לציבור וכן מוסמך היועץ המשפטי לממשלה לעכב הליכים מאותו נימוק.<BR>

{{ציטוט|תוכן=כידוע, האופי האנטי חברתי של עבירה נובע מהסכנה שזו מציבה לערך חברתי מוגן. בשל כלליות הניסוח של העבירות השונות, ייתכנו מקרים הנופלים בגדר ההגדרה הפורמלית של העבירה אף שאין הם מעוררים אותה מידה מינימלית של סכנה לערך המוגן המקנה למעשה את אופיו האנטי חברתי. במקרים קלי ערך כאלה אין הצדקה עניינית להטלת אחריות פלילית. כך, למשל, לא יהיה זה נכון לייחס לאב שנתן לבנו הקטין לטעום מהיין לקידוש אחריות לעבירה האוסרת עידוד אדם שטרם מלאו לו שמונה-עשרה שנים לשתות משקה משכר. כמו כן, אין זה מתאים ליחס לדוד שנשק ללחי אחיינו, חרף סירובו, אחריות לעבירת התקיפה, או למי שקיבל תיק שדבקו בו שרידי סם אחריות על החזקת סם.

|מקור=מרים גור אריה, "הצעת חוק העונשין (חלק מקדמי וחלק כללי), התשנ"ב-1992", '''משפטים''' כ"ד תשנ"ד}}

 

==קישורים חיצוניים==