אוטומט מחסנית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישור
שורה 5:
בדומה לאוטומט הסופי הדטרמיניסטי, אוטומט המחסנית מורכב מאוסף של '''מצבים''' המקבילים למצבי הזיכרון בהם יכול להימצא מחשב בזמן ביצוע תוכנית מחשב. דרך הפעולה של האוטומט מבוסס על קריאת מילת קלט (המורכבת מאלפבית סופי וידוע מראש) באופן סדרתי, אות אחת בכל פעם, עד אשר מסתיימת קריאת המילה, ואז מחזיר האוטומט תשובה - האם המילה שנקראה שייכת לשפה אותה מזהה האוטומט, או לא.
 
ההבדל המרכזי שבין אוטומט סופי ובין אוטומט מחסנית הוא התקן הזיכרון הנוסף שעומד לרשות אוטומט המחסנית - מחסנית שמאפשרת אחסון נתונים. המחסנית מאכסנתמאחסנת אותיות (מעל אלפבית סופי וידוע מראש, אך לא בהכרח האלפבית שממנו בנויה מילת הקלט) בצורה סדרתית, כך שהאות האחרונה שהוכנסה למחסנית נמצאת בראשה, אחריה האות שהוכנסה לפניה למחסנית, וכן הלאה (שיטת [[LIFO]]). בצורה זו הגישה לזיכרון מוגבלת מאוד - ניתן לראות בכל פעם רק את האות שבראש המחסנית, וכדי לראות אות שבתוך המחסנית יש להוציא מהמחסנית את כל האותיות שמעליה (ובכך "לאבד" אותן, שכן אין מקום אחסון נוסף עבורן).
 
בכל צעד [[חישוב (מדעי המחשב)|חישוב]] שלו, אוטומט המחסנית מחליט על דרך הפעולה שלו בהתבסס של שלושה נתונים - האות שהוא קורא מהקלט (אם כי הוא אינו מחויב לקרוא אות מהקלט בכל צעד), האות שנמצאת בראש המחסנית, והמצב הפנימי שלו. לאחר שהחליט, הוא עובר למצב פנימי אחר, ומשנה את תוכן המחסנית באופן מסוים - הוא יכול להוציא מהמחסנית את האות שבראשה, ולדחוף לתוכה במקומה אותיות אחרות.