הר התקווה – הבדלי גרסאות

'''הר התקווה''' (mount hope) הוא שמה של חווה חקלאית שהוקמה באמצע המאה ה-19 על-ידי שתי קבוצות של נוצרים פרוטסטנטים, מ[[גרמניהפרוסיה]] ומ[[ארצות הברית]], באזור שבו שוכן כיום בית הספר "[[שבח מופת]]" בדרום [[תל אביב]].

הקבוצה הגרמניתהפרוסית של מייסדי החווה, מרביתם בני משפחת סטיינבק, היגרה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1849]], והתיישבהולאחר שהתגוררה ב[[ירושלים]] עברה בשנת [[1851]] ל[[יפו]]. הקבוצה האמריקאית, נוצרים שומרי שבת מ[[פילדלפיה]], הונהגה על-ידי קלורינדה מינורמיינור. בני שתי הקבוצות האמינו שהתיישבותם בארץ ישראל תקרב את ה[[גאולה]]. שניים מבני משפחת סטיינבק, פרידריך ויוהאן, נישאו לשתיים מבנותיו של הכומר דיקסון, מרי ואלמירה.

ב-[[1855]] רכשה קלורינדה מינורמיינור את האדמות שעליהן הוקמה החווה "הר התקווה". דרי החווה סבלו ממחלת הקדחת ומהתנכלויות של שכניהם הערבים מהכפר [[סלמה]]. עם מות קלורינדה מיינור בנובמבר 1855 חזרו חלק מאנשי קבוצתה לארצות הברית, ובחווה נותרו כנראה רק שלוש משפחות: האחים יוהן ופרידריך סטיינבק עם נשותיהם, האחיות לבית דיקסון, ובני משפחת דיקסון: ההורים וולטר ושרה וילדיהם הנרי וקרוליין.

בינואר 1858 התנפלו חמישה ערבים על החווה, [[רצח]]ו את פרידריך סטיינבק ו[[אונס|אנסו]] את שרה דיקסון ואת בתה מרי. השלטונותבלחץ העותמאניםהקונסוליות של ארצות הברית ופרוסיה עצרו השלטונות העותמאנים ארבעה מהתוקפים ודנו אותם ל[[מאסר עולם]]. ביוני 1858 עזבו דיירי החווה את ארץ ישראל והיגרו לארצות הברית, ובזה הקיץ הקץ על החווה.