==#REDIRECT[[משאבי אנוש ==]]▼'''ניהול משאבי אנוש''' הינו תחום של [[ניהול]] המתייחס לעיסוק בכוח ה[[בן אדם|אדם]] כחלק מכריע בהתנהגות [[אירגונים]].
תחום זה מניח יחסי שכירות [[קפיטליזם|קפיטליסטים]] בין העובדים לאירגון, כלומר-העובדים מוותרים מ[[זמן|זמנם]] על מנת להתקיים, ומבצעים מטלות אשר נקבעות להם על-ידי האירגון, ששכר זמן זה תמורת תמורות מסוימות (ובעיקר [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]]). יחסים אלו הינם, על-פי הנחת ניהול משאבי האנוש, יחסים אינטרסנטיים, בהם כל צד שואף למלא את מטרותיו הפרטניות, ועל כן יוצר הסכם העסקה.
תחום ניהול משאבי האנוש שואף, אם כך, למצוא את ההתייחסות המתאימה ביותר לכוח האדם באירגון, על מנת שהאירגון יוכל להפיק מהם את התועלת המירבית וקדם את האינטרסים שלו בצורה הטובה ביותר.
==התייחסות לכח ה[[בן אדם|אדם]]==
עם התפתחות [[המהפכה התעשייתית]] וירידת ה[[פאודליזם]], צמח ה[[קפיטליזם]] ואיתו [[ניהול|מנהל העסקים]]. בתחילתו, לא הכירה השיטה הקפיטליסטית בצורך של המנהלים להתייחס לעובדיהם מעבר להסכם ה[[כלכלה|כלכלי]] '''הפשוט''' שביניהם, שהעמיד את יחסי העבודה כקנייה '''פשוטה''' ב[[כלכלת שוק|שוק חופשי]] של כוח אדם. יחס זה נוצר על רקע קיומם של פערי מעמדות קיצוניים שהעמידו המון פועלים חסר כל בעל תנאי מחייה קשים ביותר אל מול מיעוט של בעלי-הון שהעסיקו את הראשונים. בתפיסה הקפיטליסטית הפשוטה, אין לשאוף לשפר את מצבם של העובדים מעבר למתן משכורת, ואדם שהגיע לרמת עובד פשוט הואשם בחוסר יכולת עקרונית להצליח במשק מעבר למצבו.<BR>
לתפיסה הקפיטליסטית הפשוטה היו מספר ביסוסים רעיוניים, מהם:
* התפתחות [[הנצרות הפרוטסטנטית]] של חשבון [[הנצרות הקתולית]] בתהליך ה[[רפורמציה]], תהליך שהעמיד את העבודה הרווחית, התחרות וההצלחה בה כמצב הטבעי של ה[[חברה]]. תחום זה מורחב במחקריו של [[מאקס וובר]].
* התפתחות ה[[דרוויניזם]], ואיתו ה[[דרוויניזם חברתי|דרוויניזם החברתי]], שביססו גם הם את תפיסת התחרות המוחלטת כמצב חברתי טבעי.
==פטרנליזם מודרני==
ההתייחסות העיקרית לכוח אדם שחרגה מהגישה הקפיטליסטית '''הפשוטה''' עד סוף [[המאה ה-19]] היא '''ה[[פטרנליזם]] ה[[מודרניות|מודרני]]''': תפיסה המעמידה את האירגון כיחידה כמו-משפחתית, הדורשת מן המעביד יחס אנושי ואבהי כלפי עובדיו. תפיסה זו מבוטאת במחויבות של האירגון מבחינה [[חברה|חברתית]]\[[כלכלה|כלכלית]] לעובדיו ולקהילתם.
תפיסה זו הנחתה מעסיקים שונים במהלך ההיסטוריה המודרנית (הידועים בהם: ר' אוון מסקוטלנד, ופ' לוול וג' פולמן מארה"ב), ולאורה הוקמו ערי המפעל הראשונות בארצות הברית ובבריטניה, שאופיינו במוערבות רבה של המעסיקים בקהילה. בשנות העשרים של המאה ה- 20 התפתחה גישה זו ביותר, ושיאה בשנות הארבעים של אותה מאה.
במקרים רבים מהווה הגישה הפטרנליסטית אלטרנטיבה ל[[איגודים מקצועיים]], ועם העלייה בדומיננטיות של איגודים אלו חלה ירידה בתוקפה של הגישה הפטרנליטית
==הניהול המדעי==
'''הגישה הקפיטליסטית הפשוטה''' הולידה בסוף המאה ה-19 את הניסיון לנהל את כוח האדם באירגון על-ידי [[מדע]] טהור ואובייקטיבי, שיביא ליעילות מקסימלית בעבודה. תחום זה שגשג בזכות [[פרדריק וינסלאו טיילור|פרדריק טיילור]], החוקר המרכזי בו, וכונה [[טיילוריזם]] או [[ניהול מדעי]].
==יחסי אנוש בניהול==
בסוף המאה ה-19, מלבד הניהול המדעי, פותחה גם גישת [[יחסי אנוש בניהול]]: גישה על-פיה, על מנת להשיג את היעילות המירבית מן העובדים, יש להתייחס לתכונותיהם ה[[פסיכולוגיה|נפשיות]], ולא רק לתכונות הטכניות. בניגוד לגישה הקפיטליסטית '''הפשוטה''', גישת יחסי האנוש בניהול הופכת את קניית כוח האדם לקנייה '''מורכבת''', הדורשת התייחסות תואמת על מנת להפיק ממנה את הרווח המירבי.
פיתוח גישה זו הביא לפיתוח ניהול כוח האדם, תחום שחדר לאירגונים רבים בדמות מחלקות כוח אדם שהשפעתן הולכת וגדלה (שעסקו בתחומים כגון מיון והכשרת עובדים, רווחת עובדים, מגע עם נציגי עובדים, פיתוח התקשורת באירגון והמנהיגות באירגון, וכו')
בניגוד לגישות הניהול המדעי ויחסי האנוש, התפתח במחצית השניה של [[המאה ה-20]] תחום ניהול משאבי האנוש לתחום כולל, השואף להגיע לניצול משאבי האנוש על-ידי שימוש בשינויים '''מבניים''' באירגונים השונים, השוברים את המבנה המדרגי הקלאסי.
==דפוסי עבודה==
==אירגונים==
אחד מתחומי המחקר העיקריים בתחום משאבי האנוש הוא ההתייחסות ל[[משאבי אנוש באירגון|משאבי האנוש באירגון]], שכן ההתנהלות האירגונית מהווה חלק מכריע בחקר משאבי האנוש.
==שוק העבודה==
| 