פרדס רימונים – הבדלי גרסאות

'''פרדס רימונים''' הוא שמו של חיבור [[קבלה|קבלי]] מקיף שחיבר הרב [[משה קורדובירו]]. בספר הפרדס ניסה הרב לפשר בין מחלוקות קדומות ששררו בקרב ה[[מקובל|מקובלים]] ולפסוק הכרעה סופית לגבי הדעות השונות המובאות בספרי הקבלה שקדמו לו.

בתקופה שלאחר [[גירוש ספרד]] יהודים רבים התיישבו ב[[ארץ ישראל]]. ב[[צפת]] של ה[[מאההמאה ה-16]] התרחשה אחת ההתעוררויות הרוחניות הגדולות בתולדות עם ישראל. בימים אלו נכתבו חיבורים חשובים בכל תחומי המחשבה של ה[[יהדות]].

בעקבות הגירוש היהודים שאלו שאלות [[תאולוגיה|תאולוגיות]] לסבלם ואת המענה חיפשו בחכמת הקבלה שמסבירה כיצד מנהיג ה[[אלהיםאלוהים]] את עולמו. עקב כך חלה עליה בהתעניינותם של [[רב|רבנים]] בחכמת הסוד ורבים ראו בחכמת הקבלה את עיקר לימוד ה[[תלמוד תורה (מצווה)|תורה]].

על פי כמה מהדעות המילה [[פרדס (יהדות)|פרדס]] היא במקורה מילה [[פרסית]] שמשמעותה [[גן בוטני|גן]]. במקרא מופיע הצירוף "פרדס רימונים" בתיאורה של האהובה בשיר השירים (ד, יג) "שלחיך פרדס רימונים עם פרי מגדים". בשל מרכזיותיו של [[שיר השירים]] בעולמם של המקובלים, ובמיוחד בזה של [[ספר הזוהר]] בחר בו רמ"ק ככותרת לספרו. אולם תחילתו של הזיהוי בין ה"פרדס" ובין החוויות המיסטיות מתחיל כבר ב[[תלמוד]] בסיפור על ארבעה [[חכם|חכמים]] ש"נכנסו לפרדס", במשמעותו של חוויות הקשורות ל[[תורת הנסתר]] ( [[מסכת חגיגה]] פרק ב '). במסורת ישראל המאוחרת יותר נתפרש ה"פרדס" כראשי תיבות של המילים : [[פשט]], [[רמז]], [[דרש]],[[סוד]], שהן ארבע מתודות הלימוד של התורה. בהתאם לנוהג הרווח בספרות הרבנית בכלל ובספרות הסוד בפרט, ובעצםנרמז שלשם כלהמחבר טקסט.בשם חיבורו בסוד ה[[גימטריה]]: פרד"ס וגם 'רמוני"ם', כמנין 'מש"ה' = 543.

ספר הפרדס הוא מפעל אדיררב שלא ניראה כדוגמתו לפניו והוא מקבץהמקבץ בתוכו את כל השיטות של קודמיו כשהן ערוכות בו בצורה שיטתית והגיונית. כתיבת הרב מזכירה יותר את כתיבתם של ההוגים ה[[רציונליזם יהודי בימי הביניים|רציונליסטים היהודיים בימי הביניים]] מאשר של בעלי הסוד והמסתורין וזאת כיוון שכתיבתו מחקרית-אנליטית. ה[[רמב"ם]] השפיע רבות על הרמ"ק והדבר מתבטא בצורת ספר הפרדס ובתכנו.

לאחר מכן עובר הרמ"ק עובר לדון בסוגיית הספירות מהפן ה[[פילוסופיה|פילוסופי]] : {{ציטוט|תוכן= "אחרי שנתאמתנו בענין מספר הספירות, ראוי שנחקור אם הם מוכרחות מצד החקירה אם לאו..."|מקור=שם, שער א פרק ח}}

הרבהרמ"ק מביא ראיות בעלות אופי [[סכולסטיקה|סכולסטי]] ומחייב את מציאות הספירות על פי ה[[לוגיקה|היקש]] השכלי. בנוסף לכך הרב דן בשאלה האם אדם הנאמן ל[[הלכה]] במעשיו אך שולל את מציאותן של הספירות ודוחה את היסודות שעליהן מבוססת תורת הקבלה ייחשב ל[[כופר (אמונה דתית)|כופר]] או לא.

לאחר שסיים הרבהרמ"ק לדון בספירות עצמן הוא עובר לדון בסוגיא מורכבת בה נחלקו מקובלים גדולים והיא השאלה האם הספירות הן עצמות הבורא או שמא רק כלים בהם הוא משתמש ביחסו אל העולם הנברא:{{ציטוט|תוכן=" השער הזה (שער [[עצמות וכלים]]) שמו מוכיח עליו, והוא לבאר בענין הספירות אם הם עצמות המאציל או הם כליו ככלים אל האומן. והיא מבוכה רבה נפלה בין המקובלים האחרונים..."|מקור=שם, שער ד פרק א}}

בפרקים הבאים הרב דן הרמ"ק בשמות האלהותהאלוהות ובצירופי אותיות, הוא מבאר פסוקים מהמקרא על פי המשמעות שיש לכל [[אות]] בפסוק וכן הוא מביא פרקים שלמים העוסקים בתכנים [[כישוף|מאגיים]].

עד לימי הרמ"ק שררו מחלוקות רבות אפילו בדברים יסודיים מאוד בתורת הקבלה. היו שחילקו את צד ימין של העולם העליון לדין והיו שאמרו שזהו חסד, היו שסברו שהכתר עליון והאור אין-סוף זהים והיו שסברו שהכתר הוא העלול הראשון שנברא. חלק תפסו בתפיסה האומרת שכל התפרטות העולמות העליונים הם עצמות הבורא והיו כאלו שאמרו שלמעלה יש אחדות מוחלטת וכל החילוקים וההתפרטויות הן בתפיסת בני האדם.

גם תורת [[האר"י]], שבכמה דברים עקרוניים שונה מתורת הרמ"ק, מבוססת על הכרעותיו של הרמ"ק . האר"י אמר על רבי משה קורדובירו " משה אמת ותורתו אמת בעולם הבלימה'". לפי משפט זה הבינו מקובלים ששתי השיטות - של הרמ"ק ושל האר"י - אינן סותרות זו את זו ושכל אחת מהן מדברת על שלב אחר בתהליך הבריאה - משנת הרמ"ק דנה על עולמות התוהו ומשנת האר"י על עולמות התיקון.