(ראה מאמר ראשי #REDIRECT[[התפתחות השריון]] )▼מאמר זה דן בהיסטוריה של המיגון האישי (שריונות, קסדות, מגינים ועוד). ראה מאמר ראשי: '''[[שריון]]'''.
----
{{בעבודה}}
[[תמונה:ArmorSchlossHomburg.jpg|left|thumb|250px|שריון טיפוסי החל מהמאה ה-14 עד המאה ה16]]
'''שריון''' הוא מעטה הגנה, המספק מחסה מפני הפגיעות השונות, לרוב ע"י ספיגתן במקום המטרה. שריון הוא לבוש המורכב מחומר בדרגות קשיחות שונות, שנועד להגן על גוף מפגיעה.
▲(ראה מאמר ראשי [[התפתחות השריון]])
השריון התחיל את התפתחותו ב[[העת העתיקה]] בסוף [[האלף ה-4 לפנה"ס]] עם הופעת התרבויות הראשונות. העם הראשון שהתשמש בשריון הוא ה[[שומר|שומרים]]. עם הזמן השריון התפתח באופן עצמאי גם במקומות נוספים. בד"כ השריונות הראשונים היו עשויים מעור, בד עבה או [[מתכת]]. עם [[התפתחות הנשק הקר|התפתחות כלי הנשק]] השריון עבר שינויים על מנת לענות לבעיות ההגנה שהציבו לפניו כלי הנשק החדשים. השריון כלל בד"כ מגן, קסדה ושריון גוף.
'''השריון''' התחיל את התפתחותו בעת העתיקה עם הופעת התרבויות הראשונות ב[[שומר]]. המאמר שלהלן סוקר את התפתחותו.
==העת העתיקה==
===הסהר הפורה===
העדויות הראשונות להפעת השריון מקוטעות. לא ברור מי התחיל להשתמש בו לראשונה ומתי. יחד עם זאת, יש עדויות מוצקות להופעת הבכורה של השריון במהלך ה[[האלף ה-4 לפנה"ס|אלף הרביעי לפנה"ס]] ב[[שומר]]. הוא כלל מגן (בד"כ עשוי עץ עם חיזוקי מתכת) וקסדה ולעתים גם שריון גוף מעור. העיצוב הבסיסי נשאר זהה ברחבי [[הסהר הפורה]] ורק לקראת [[האלף ה-1 לפנה"ס]] הופיע [[שריון קשקשים|שריון הקשקשים]] מ[[מתכת]]. שריון הקשקשים היה יקר ונדיר מאד ובד"כ רק גדודי העילית היו מוגנים בשריון מתוחכם שכזה. רב החיילים לא היו מוגנים בשריון גוף, פרט למעטה בד או עורר עם פיסות מתכת או קרן תפורות עליו.
===השריון היווני===
ההתפתחות הרצינית הראשונה בתחום השריון החלה ב[[יוון הארכאית|ביוון העתיקה]] בתקופה הארכאית. בתקופה זו הופיעו ה[[הופליט|הופליטים]] ושריונם העשוי מ[[ברונזה]], היה משוכלל יחסית והגן היטב מפני פגיעות שונות. הוא כיסה את כל הגוף וגב. בנוסף אליו היו להופליט מגני רגליים שהגנו על השוקיים ומגני ידיים. למרות שהשריון היה יעיל מאוד בהגנה נגד הפגיעות השונות, הוא היה כבד מאוד ולכן הגביל מאוד את ניידותו של החייל ועייף אותו מאוד. משקלו, כולל המגן וה[[קסדה]], היה כ-30 [[קילוגרם]].
===השריון הרומאי===
לא קל לשאת 30 קילוגרם ברונזה בחום [[הים התיכון|הים תיכוני]], לכן [[האימפריה הרומית|הרומאים]] בחרו בכיוון שונה. בהתחלה השתמשו הרומאים בשריון קשקשים פשוט, אך לאחר מכן, במקום לעבור ליציקה אחת כמו שריון ההופליט, הם המציאו את לוחיות הפלדה, בדומה לשריון האבירים מימי הביניים. המצאה זו אפשרה להפחית את המשקל הכללי, בלי לפגוע ביעילות. הצרה עם שריון הלוחיות הייתה מחירו הגבוה ולכן עם ירדת כוחה של האימפריה הרומית התחיל להעלם גם שריון הלוחיות והרומאים חזרו לשריון הקשקשים. הרומאים לא התביישו להעתיק עיצובים טובים של יריבהם וכך העתיקו את הקסדה הגאלית ואת החרב הספרדית.
===עמים נוספים===
[[צבא|צבאות]] נוספים השתמשו במיגון, אך לרוב השריון שלהם היה נחות יחסית לשריון היווני והרומאי. אחד העמים האלה הם ה[[קלטים]]. בהתחלה הקלטים לא עטו שריון כלל, אך עם הזמן החלו להשתמש בשריון קשקשים. עיצוב הקסדה של הקלטים שנמצא בחפירות בקולוס במחוז [[מארן]] ב[[צרפת]] ובמונטפורטינו בצפון [[איטליה]] מראים דמיון מדהים לעיצוב הרומאי המאוחר וככל הנראה הרומאים העתיקו את העיצוב הנעלה יותר של הקלטים.
==ימי הביניים==
במאה ה-5 כלל השריון מגן וקסדה בלבד, כאשר מעיל עור כבד שימש כשריון גוף.
המגן היה עשוי מעץ עם ברזל במרכז ובצדדים, לרוב בצורה היתה עגולה או מלבנית.
לראשי שבטים היה בד"כ גם שריון גוף שלרוב היה בצורת חולצה המורכבת מטבעות ברזל קטנות.
כאשר [[אירופה|האירופים]] התחילו לעבור ל[[חיל הפרשים|פרשים]] כחיל הדומיננטי, כל הפרשים היו כבר מוגנים בשריון טבעות, ולכולם היה מגן גדול בצורת טיפת מים. בתקופה זו בערך (תחילת המאה ה-9 עד המאה ה-12) ה[[אביר|אבירים]] היו החיילים המוגנים בשריון. [[חיל רגלים|חיילי הרגלים]] בדרך כלל לא היה מוגנים. מתחת לחליפת השריון לבש האביר לבש חולצת פטר עבה, על מנת לספוג את המהלומות. המשקל הכולל של השריון לא עלה על 20-15 קילוגרם.
בתקופת [[מסעי הצלב]] נפוץ בימי הביניים שריון שרשראות. שריון זה היה מורכב מאלפי טבעות מתכת שמתחתן ריפוד עבה. שריון זה היה יכול לספוג מכות יבשות ומהלומות אלכסוניות, אך לא עמד לפני פגיע ישירה של חרב, חץ או קל וחומר חנית.
החל מהמאה ה-12 המגן קטן יותר ויותר ובמאה ה-13 הוא כבר היה בצורת משולש, שכיסה רק את הגוף ללא הגפים. במאה ה-15 רב מהאבירים ויתרו עליו לחלוטין.
הקסדה התפתחה גם היא. מקסדה בעלת מראה משולש היא הפכה למשהו שניתן לתאר כסיר הפוך. בקסדה היו חריצים לעיניים, על מנת לאפשר לאביר לראות את השדה הקרב, אך בכל זאת הגבילו את שדה הראייה. הפתרון לכך הייתה קסדה בעלת מגן עיניים שאפשר להרימו ולהורידו בעת הצורך.
גם שריון הגוף עבר שינויים, ובמאה ה-13 במקום שריון טבעות פשוט, הוא הפך לשריון המורכב מלוחות מתכת. למרות הויתור על המגן, המשקל הכולל של השריון עלה עד ל-25 קילוגרם, אך אפילו במשקל זה, האביר היה נייד מאוד. כמובן שבתקופה זו כל גופו של האביר, כולל האצבעות, היה מכוסה בברזל. שריון הלוחות היה נפוץ בימי הביניים המאוחרים והרנסנס, וסיפק הגנה טובה מאוד לאביר.
לצרכי טורנירים הומצא שריון לוחות מיוחד, עבה פי 3 מהשריון הרגיל ומתוכנן להגן במיוחד על פלג הגוף העליון, החזה והכתפיים (האזורים שנפגעים מרומח היריב).
==העת החדשה==
===סוף עידן השריון?===
סוף השימוש בשריון הגוף החל להסתמן בסוף המאה ה-15 עם כניסת [[נשק חם|הנשק החם]] לשימוש. בתחילה לא הייתה לו השפעה מכרעת, והאבירים היו עדיין מוגנים בשריון כבעבר. במאה ה-16 השריון עדיין מילא תפקיד מרכזי ורק במחצית השניה של המאה ה-17, עם התפתחות ה[[מוסקט]], החל השריון להעלם. במאה ה-18 כבר לא היו אבירים בשדות הקרב.
בתקופה זו חיל הרגלים לא לבש שריון כלשהו, ורק מקצת מחילות הפרשים היו מוגן בשריון כלשהו, אלו הם הפרשים הכבדים. השריון כלל רק קסדה וקיראס. קיראס היה לוח מתכת שנלבש כמו סינר, ונועד להגן על החזה והבטן. ה[[חיל הפרשים|קירסרים]] המשיכו למלא תפקיד חשוב עד מלחמות נפוליאון (תחילת המאה ה-19), ואפילו קצת לאחר מכן, אך התפתחות נוספת שחלה ברובים גרמה לכך שבמחצית השניה של המאה 19 לא היה שיריון אפילו לפרשים.
===השריון חוזר===
במלחמת העולם הראשונה והשנייה לאף חיל לא היה שריון, אם כי היו ניסיונות להרכיב [[אפוד מגן|אפודי מגן]], אך לא עלו בהצלחה כי האפודים היו כבדים מדי. רק לאחר מלחמת העולם השניה, כאשר ניתן היה לשלב חומרים פלסטיים וקרמיים קלים, הוכנסו אפודי המגן (המכונים בעברית גם ''שכפ"ץ'') לשימוש.
<table width = 75% border = 1 align="center">
<tr>
<td width = 35% align="center">המאמר הקודם:<br>—</td>
<td width = 30% align="center">[[שריון]]</td>
<td width = 35% align="center">המאמר הבא:<br>'''[[התפתחות כלי הירי]]'''</td>
</tr>
</table>
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.metmuseum.org/Works_of_Art/department.asp?dep=4 שריון באתר של מוזיאון מטרופוליטן]
*[http://home.messiah.edu/~gdaub/armor/picgloss.htm מילון חלקי השריון עם תמונות]
*[http://digiserve.com/heraldry/armor.htm קישורים לאתרים העוסקים בשריון
| 