נטל ההוכחה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 19:
ככלל, ב[[משפט אזרחי|משפט האזרחי]], 'נטל ההוכחה' רובץ על הטוען טענה, עליו הן לשכנע בצדקת טענתו והן להוכיחה ב[[דיני ראיות| ראיות]] קבילות ומהימנות.
לכתחילה, המשפט האזרחי מטיל את על התובע הן את 'חובת השכנוע' והן את 'חובת הבאת הראיות' להוכחת תביעתו. מבחינת 'חובת השכנוע' על התובע רובץ הנטל לשכנע בצדקת טענותיו. בנוסף, על התובע החובה להוכיח את תביעתו, על כל רכיביה, לאמור: שבידו עילת תביעה לכאורה, שלא [[התיישנות| התיישנה]], המוכחת ב[[דיני ראיות|ראיות]], קבילות, איכותיות ומספיקות בעיני ה[[חוק]]. עשה כן תתהפך 'חובת הבאת הראיות' על הנתבע להוכחת טענותיו, אם כי לא בהכרח תתהפך 'חובת השכנוע' אשר תמשיך לרבוץ על התובע. לעתים, יהא רשאי התובע, להעזר, ב[[חזקה (
על הנתבע, מצידו, מוטלת החובה, להוכיח את טענותיו, על מנת להדוף את טענות התביעה, ולבסס את הגנתו. לעתים, כשמתהפך ב[[משפט אזרחי]] 'נטל השכנוע' על הנתבע, אזי חלה עליו החובה - לא רק להוכיח את טענותיו - אלא אף לשכנע בנכונות גירסתו היריבה, במידה מסתברת יותר מאשר זו של התובע, על מנת לזכות בדין.
שורה 34:
לאיזון אי-השוויון הבסיסי בהליך הפלילי בין המדינה לנאשם נקבעו מספר כללים מאזנים מבטלים או מפחיתים את אי השוויון - ביניהם ניתן למנות את "[[חזקת החפות מפשע]]", הגברת 'נטל ההוכחה' על המדינה, ועוד.
לדוגמה, '[[חזקת החפות מפשע]]', כ[[
ולענייננו, 'נטל ההוכחה' ב[[משפט פלילי]] רובץ על המאשימה לכל אורך המשפט, והיא אינה מתפרקת מחובותיה הכרוכות בו - 'חובת השכנוע' ו'חובת הבאת הראיות' - אלא בתום המשפט, וזאת אך ורק ב[[פסק דין]] חלוט המרשיע את הנאשם. על המאשימה מוטלת 'החובה לשכנע' את [[בית משפט|בית המשפט]] באשמת הנאשם מעבר לכל [[ספק סביר]], ולשם כך עליה להביא ראיות, קבילות, באיכות בעוצמה, שתניח ודאות, ולמצער הסתברות קרובה לוודאי, כי הנאשם ביצע את המעשה הפלילי המיוחס לו.
| |||