עלות שקועה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ הגהה |
||
שורה 1:
ב[[כלכלה]], ב[[תמחיר]] ובתהליכי [[קבלת החלטות]], '''עלות שקועה''' היא הוצאה שכבר בוצעה, ולכן
ההוצאות הרלבנטיות לשיקולי הפעלת עסק הן [[עלות קבועה|עלויות קבועות]] ו[[עלות משתנה|עלויות משתנות]]. עלות שקועה אינה משתייכת לשני סוגי עלויות אלה. במיוחד יש להבחין בין העלות השקועה, כהשקעה במפעל או בציוד שנעשתה כבר ואינה ניתנת למניעה או להחזרה, לבין העלות הקבועה, שהיא עלות הפעלתו של המפעל או העסק, ואשר ניתן להימנע ממנה על ידי הדממת המכונות וסגירת המפעל, או חלק ממנו.
כעלות השקועה נלקח רק אותו חלק מההשקעה בנכס שאינו בר-החזרה, ולכן יש לנכות מסך העלות שהושקעה את ערך המימוש של הנכס.
למרות שכלכלית עלות שקועה אינה נלקחת כשיקול לאחר שהוצאה, הרי שחשבונאית היא מיתרגמת להוצאות [[פחת]], הנכללות ב[[דו"ח רווח והפסד|דו"ח הרווח וההפסד]],
כדוגמה לעלות שקועה ניתן לקחת את מפעל הבשר [[אדום אדום]] של חברת [[תנובה]]. נכון ל-2008 המפעל מפסיד, וחלק מעובדיו פוטרו. במפעל
דוגמה להחלטה של פרט לגבי עלות שקועה היא קניית כרטיס יקר להצגה, שבמהלכו מתחוור לרוכש הכרטיס כי אינו נהנה מההצגה, ועליו לקבל החלטה האם לעזוב את ההצגה בהפסקה. מחיר הכרטיס איננו רלוונטי בשיקולי הרוכש, מכיוון שזוהי הוצאה
אפקט העלות השקועה או "ההוצאה האבודה" נבחן על ידי כלכלנים העוסקים ב[[תורת הערך]]. נמצא כי מנהלים נטו להמשיך בפרויקטים כושלים, על אף שלא הייתה לכך הצדקה. אפקט זה נקרא גם "אפקט הקונקורד", על שם מטוס ה[[קונקורד]]. בפרויקט זה הושקעו סכומי עתק גם לאחר שהיה ברור שהפרויקט ייכשל, והפעלת המטוס לא תהיה כלכלית, עד שלבסוף המטוס קורקע.
|