טובת הילד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 11:
 
מקרים אחדים עלו לדיון ציבורי, בעקבות החלטות של גורמים מקצועיים שהעדיפו צד אחד על פני הצד השני, בשם טובת הילד. כמה מהם נחרתו בתודעה הציבורית, וממשיכים לעורר מחלוקת עד היום:
* פרשת [[יוסל'ה שוחמכר]], שנחטף בתחילת שנות הב-60[[1961]] מהוריו הביולוגיים על ידי סבו שהיה סבור כי טובתו מחייבת לגדלו בסביבה דתית השונה מחייהם החילוניים של ההורים. בתי המשפט החליטו אחרת, וגורמי אכיפה בישראל פעלו נמרצות ליישם את ההחלטה להשיבו להוריו.
* פרשת [[קרולין ברונה]], ילדה ברזילאית שאומצה בישראל על ידי בני הזוג סימון ויעקב תורג'מן באמצע שנות הב-80[[1986]]. לאחר שהתברר כי הילדה נחטפה על ידי גורמים פליליים החליט [[בית המשפט העליון]] כי על הילדה לשוב להוריה הביולוגיים בברזילב[[ברזיל]]. כתוצאה מהחלטת בית המשפט הילדה נלקחה מבית חם ואוהב של הורים מאמצים, ועברה לשכונתלחיות שכונת עוני ולמצוקה נפשית שדירדרו את מצבה.
* פרשת [[ילדי יונדף]] שנחטפו בשנות ה-70 על ידי אמם, מאביהם שחי בגרמניה, והובאו לישראל. בית המשפט השיב אותם לגרמניה בשם טובת הילד, וכעבור שנים הודה אחד הילדים בראיון עיתונאי כי מבחינתו הייתה זו החלטה שגויה.