שלום שכנא מלובלין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ בוט החלפות: על פי ; |
||
שורה 9:
אביו של שלום שכנא היה ר' יוסף, מוכס במקצועו, שקיבל היתר ממלך פולין [[זיגמונד הראשון]] לגור בין חומות העיר ולנהל בה את עסקיו.
בשנת 1520, כנראה, ר' שלום שכנא נתמנה לרבה של לובלין וגלילה, ועמד בראש ישיבה שנהרו אליה המוני תלמידים. שמו נתפרסם על ידי תלמידיו בכל פולין-ליטא, ומפאת גדלותו בתורה היו שכינו אותו "מאור הגולה". ר' שלום שכנא לא השאיר אחריו חיבורים, מחמת היותו צנוע ("אין רצוני שיסמכו העולם על הוראותי"), וכן מנימוק ותיק - על הדיין להכריע בכל עניין ועניין המובא בפניו על-פי עיונו הוא עצמו במקורות ההלכה ובדעות השונות שנאמרו בה; עצם העלאת פרקים על הכתב מביא לצמצום חופש ההכרעה של הדיינים. אבל תלמידיו שהיו מגדולי הדור אחריו, כגון הרמ"א, הגאון ר´ שלמה לוריא ([[המהרש"ל]]) ור' חיים ב"ר בצלאל [אחי [[המהר"ל מפראג]]], שיקעו את תורתו בתורתם. ר' שלום שכנא כתב על ספר הש"ס שלו הגהות וכשהדפיסו בלובלין מהדורה חדשה של הש"ס, הדפיסו
מספרים שכאשר הציעו לר' שלום שכנא לתת לרמ"א, ששכל ב-[[1552]] את גולדה אשתו, היא בתו של שלום שכנא, את בתו השנייה אמר: 'מי שיכול לשאת הספד כל-כך מבריק על אשתו – איני רוצה לתת לו את בתי...'.
| |||