מכניקה אנליטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: דוגמה; גאומטרי;
שורה 20:
על סמך העקרונות המתוארים לעיל פותחו שיטות רבות, ביניהן [[מכניקה המילטונית]], [[משוואת המילטון-יעקובי]], ו[[טרנספורמציה קנונית|טרנספורמציות קנוניות]], שמהותן חיזוק הכלים לפתרון בעיות מכניות. ישנן התפתחויות עקרוניות לתורה כגון [[תורת ההפרעות]] המאפשרת לדון במערכות עם [[בזבוז אנרגיה]] (דיסיפציה) ו[[כאוס]] ודנה במערכות עם [[משוואה לא לינארית|משוואות לא לינאריות]].
 
בשנת [[1918]] ניסחה ה[[מתמטיקאי]]ת [[אמי נתר]] את "[[משפט נתר (פיזיקה)|משפט נתר]]" והוכיחה אותו. המשפט קושר בין [[סימטריה|סימטריות]] של מערכת פיזיקלית ו[[חוק שימור|חוקי שימור]] שהיא מקיימת, וקובע כי עבור כל סימטריה [[רציפות|רציפה]] (ו[[גזירות (מתמטיקה)|גזירה]]) של ה[[פעולה (פיזיקה)|פעולה]], קיים גודל שמור.<ref>זהו ניסוח פשטני שבדרך כלל נמצא בשימוש בפיזיקה. הניסוח המקורי של המשפט כולל הבחנה בין חבורות סימטריה סופיות ואינסופיות. כמו כן גם הכיוון ההפוך של המשפט נכון - כל גודל שמור מתקבל מסימטריה כלשהי של הפעולה.</ref> כך למשל, [[חוק שימור האנרגיה]] נובע מסימטריה להזזה ב[[זמן]], [[חוק שימור התנע]] נובע מסימטריה להזזה מרחבית ו[[חוק שימור המטען החשמלי]] נובע מ[[סימטריית כיול]]. למשפט נתר חשיבות גדולה במכניקה אנליטית בפרט וב[[פיזיקה תאורטית]] ככלל.
 
למכניקה האנליטית יישומים רבים בתחומים שונים של הפיזיקה, אך היא כושלת בהתמודדות עם בעיות מתחום ה[[תרמודינמיקה]], שכן מספרם העצום של החלקיקים המעורבים במערכת הופך את פתרון משוואות התנועה שלהם לבלתי אפשרי. כדי לפתור בעיות מסוג זה פותחו בתרמודינמיקה כלים אחרים בדמות [[התאוריה הקינטית של הגזים]] וה[[מכניקה סטטיסטית|מכניקה הסטטיסטית]].
שורה 27:
 
{{תקציר פורטל|פיזיקה}}
 
==ראו גם==
*[[חשבון וריאציות]]