ויקיפדיה

אופני תנודה עצמיים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אנגלית
שורה 1:
[[תמונה:1D normal modes.gif|מסגרת|שמאל|מספר אופני תנודה בסריג חד-ממדי]]
 
'''אופני תנודה''' (או '''אופני תנודה עצמיים''', ב[[אנגלית]]: Normal Modes) במערכת מתנודדת (בדרך כלל אוסף של [[אוסצילטור הרמוני|אוסצילטורים הרמוניים]] מצומדים) הם פתרונותמצבים מיוחדים בהם כל הרכיביםרכיבי המערכת מתנודדים באותה [[תדירות]] (נקראות "[[תדירות עצמית|תדירויות עצמיות]]" או "תדירויות מותרות"). כל צורת תנודות אחרת של המערכת, מתקבלת על ידי סופורפוזיציה של אופני תנודה – כלומר, אופני התנודה מהווים [[בסיס (אלגברה)|בסיס]] לתנועות מורכבות יותר של המערכת. הקונספט של אופני תנודה הוא בעל חשיבות רבה ב[[תורת הגלים]], [[אופטיקה]], [[הנדסת חשמל]] ו[[מכניקת הקוונטים]].
 
מציאת אופני תנודה מנצלת את כוחה של [[אלגברה לינארית|האלגברה הלינארית]] המיושמת לגבי [[משוואה לינארית|מערכת לינארית]] של [[משוואות דיפרנציאליות]] מצומדות. את המערכת אפשר לייצג בצורת [[וקטור (אלגברה)|וקטורים]] ומטריצות ואז [[לכסון מטריצות|ללכסן אותה]], כלומר: לחפש את ה[[וקטור עצמי|וקטורים העצמיים]] שלה. וקטורים עצמיים אלה הם אופני התנודה של המערכת, והתדירויות המותרות הן ה[[ערך עצמי|ערכים העצמיים]] המתאימים.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אופני_תנודה_עצמיים"