אלכסנדר עזר יבזרוב – הבדלי גרסאות

'''אלכסנדר עזר (יבזרוב)''' ([[10 במאי]] [[1894]] - [[25 בדצמבר]] [[1973]]), היה יזם ציוני שפעל ב[[ארץ ישראל]] בתקופת [[היישוב]] וגם לאחרולאחר קום [[מדינת ישראל]], והיה פעיל באירגון תערוכות כ[[יריד המזרח]], ותערוכות רבות נוספות. עזר-יבזרוב פעל בתחומי התעשייהה[[תעשייה]] והתיירותוה[[תיירות]], והיהונמנה ביןעם היזמים שהביאו להקמת [[בנייני האומה]] ב[[ירושלים]].

יבזרוב-עזר נולד ב[[פרילוקי]] שב[[אוקראינה]] בשנת 1894 למשפחה יהודית אמידה. אביו, מנואל יבזרוב, היה מנהל [[חברת ביטוח]], ובן אחיו של המגידה[[מגיד]] הידוע [[יהודה צבי יבזרוב]]. יבזרוב למד בגימנסיה גורבץ ב[[פטרבורג]] שם נתפס לאידיאולוגיה ה[[ציונות|ציונית]]. בשנת [[1913]] סיים את לימודי המשפטיםה[[משפטים]] באוניברסיטת פטרבורג. בתקופת לימודיו ייסד ביחד עם [[אברהם אידלסון]] את אגודת "החבר" וערך עיתון ציוני בשם "הסטודנט היהודי" שהופץ בכל רחבי רוסיה.

בשנים [[1915]] - [[1920]] שהה ב[[טומסק]], שם השלים את לימודיו ועסק בעסקי הביטוח, אך נסחף בהדרגה לפעילות ציונית במשרה מלאה. בשנת [[1915]] נבחר ליו"ר הוועד הציוני של ציוני סיביר המערבית, ולנציג היהודים ב[[דומה]]. באותה עת הוציא כתב עת בשם "החיים היהודיים" וניהל פעילות ציונית בקרב החיילים היהודיים.

כאשר הגיעה [[המהפכה הרוסית]] לאזור טומסק, נמלט יבזרוב מזרחה תוך שהוא חוצה את [[מדבר גובי]] על גבי גמל, במסע שארך 17 יום. בשנת [[1920]] הגיע ל[[שנגחאי]] ב[[סין]]. הוא נפגש שם עם [[משה נובומייסקי]] וביחד אירגנו את הקהילה היהודית בשנגחאי לעלייה ארצה. באותה שנה הקים את ההסתדרות הציונית בסין, כאורגן של [[ההסתדרות הציונית]] שמרכזה בלונדון. באותה שנה אירגן עלייתן של ארבע קבוצות מיהודי סין ל[[ארץ ישראל]] ולאחרונה הצטרף בעצמו.

בשנת [[1921]] הגיע ל[[יפו]] והצטרף ל"קבוצה הסיבירית" שסללה את כביש חיפה-ג'דה. לאחר מכן עבד בהקמת המחנה הבריטי ב[[ג'נין]] שם הכיר את אשתו, רבקה וולקינשטיין, שטיפלה בו כאחותכ[[אח רחמניה(מקצוע)|אחות רחמנייה]], כאשר חלה במחלת הב[[קדחת]]. השניים נישאו בשנת [[1925]].

באותן שנים, ראשית שנות העשרים, כאשר כל המאמץ הלאומי הופנה לבניין וחקלאות, הגיע יבזרוב למסקנה שלא תהא תוחלת למעשה הציוני ללא תעשיהתעשייה. יבזרוב התחיל בעריכת תערוכות שיציגו לעולם את התוצרת התעשייתית בארץ ישראל. תערוכה ראשונה נפתחה בשנת [[1923]], והשתתפו בה 16 מפעלים. בשנת [[1924]] השתתפו התערוכה כברבתערוכה 124 מפעלים, והחל משנת [[1929]] הוכרו התערוכות כתערוכות בין-לאומיות בחסות [[הנציב העליון]] הבריטי.

הוא הקים חברה לפיתוח כלכלי בשם: "מסחר ותעשיה", שהוציאה דו-שבועון לבעיות כלכלה ותעשייה, והקים, ביחד עם [[שלמה יפה]] [http://shocharim.huji.ac.il/Page.asp?pg=9&id=50&t=81] ו[[אברהם אידלסון]], את חברת [[יריד המזרח]], אשר הקימהשהקימה ירידי ענק בישראלבארץ ישראל של ראשית [[שנות ה-30]].

התערוכה בשנת [[1932]] הייתה כבר תערוכה בקנה מידה ענק גם במימדיםבממדים עולמיים. בצפון תל-אביב סמוך לשפך הל[[ירקוןשפך הירקון]] הוקם אתר "יריד המזרח", הוקמו ביתנים לכל מדינה שלקחה חלק בתערוכה והשתתפו בה 820 חברות זרות. מספר המבקרים עמד על 285,000 איש. סמל התערוכה נקבע "הגמל המעופף" אשר עוצב ע"י הארכיטקט [[אריה אלחנני]] בהשראתו של יבזרוב. בשנת [[1934]] ביקרו בתערוכה כבר 600,000 איש, וזאת כאשר כל אוכלוסיית תל-אביב מנתה 85,000 איש. ביריד השתתפו 1,500 חברות זרות ועוד 200 חברות מקומיות. שטחי יריד המזרח שימשו גם לתערוכות אחרות. ב- [[1933]] נערך יריד הספרים הראשון בישראל - תערוכת ביאליק. יריד המזרח של שנת [[1936]], כבר סבל מהמרדמ[[המרד הערבי הגדול]] והיה מצומצם למדי.

נסיונו של יבזרוב בארגון תערוכות מנוצלנוצל גם לייצוג היישוב העברי בחו"ל. הוא הקים את הביתן הארץ ישראלי בעשרות תערוכות, בהן גם התערוכה "העולם של מחר" שנערכה ב[[ניו-יורק]] בשנת [[1939]], והיתה התערוכה הגדולה בעולם עד אז. בשנים [[1945]] - [[1949]] ארגן יבזרוב שתי תערוכות עבור ה[[קק"ל]] "עם ואדמתו" שזכו להצלחה רבה. אשתו, רבקה, עבדה כאחות רחמנייה, וגידלה את שני ילדיהם, אך לא נמנעה מפעילות ציבורית. בשנת [[1943]] יזמה את הקמתו של בית הספר לאחיות "הדסה" ב[[תל אביב]], בית הספר השני לאחיות בארץ ישראל.

עם קום [[מדינת ישראל]] עיברת יבזרוב את שמו לעזר, עבר ל[[ירושלים]] והחל בהקמת "[[בנייני האומה]]" - תכנית ענק לאולמות תיאטרון, היכלי קונגרסים, שטחי תערוכות, מגרשי ספורט ומרכז לכל העם היהודי. ב-[[1950]], עם תחילת הבנייה התגלו באתר הבנייה שרידי המחנה הרומאי שצר על ירושלים, ועזר רואה בכך סימן נוסף לחידוש החיים היהודיים בבירה. הבנייה התקדמה בעצלתיים, הכסף מתרומות יהודי הגולה נגמר, ו[[הקונגרס הציוני]] הכב'הכ"ב התקיים בבניין שעוד כולו פיגומים וקורות חשופות, וללא תקרה. בשנת [[1953]], נערכה בבנייני האומה תערוכת ענק להישגי המדינה הצעירה "כיבוש השממה" בה ביקרו כחצי מליון איש מכל העולם, ובשנת [[1958]] "תערוכת העשור" בה ביקרו כבר קרוב למליוןלמיליון איש.

בשנת [[1953]] התחיל יבזרוב לערוך כתב עת רוסי ציוני "ווסטניק ישראל" ששינה את שמו ל"שלום". העיתון הופץ בדרך לא דרך בכל רחבי [[ברית המועצות]] וזכה לתהודה אדירה. בהמשך שידר ברוסית ליהודי [[ברית המועצות]] בגליםב[[גלים קצרים]] שיקלטו מעבר ל[[מסך הברזל]], המכונים "[[קול ציון לגולה]]", וכדי שמשפחתו ברוסיה לא תיפגע, כינה את עצמו "אסף טל-אור" על שם שלושה מנכדיו.

עזר גם יזם ודחף את [[הוצאת מסדה]] להוצאת אנציקלופדיה עברית. בשנת [[1957]] הקים את "המועדון העולמי לספריות עבריות" שייצא לקהילות הגולה ספריות שלמות בעברית. בשנת [[1960]] ייסד עזר את "מרכז התיירות" כיחידה ב[[משרד המסחר והתעשייה]], שהוא עמד בראשו עד לכינון [[משרד התיירות]], ולאחר הקמת המשרד שימש כיועץ מיוחד לשר התיירות. באחרית ימיו ליקט וערך מסה על תולדות הציונות ברוסיה בשם "קציר".

עזר נפטר ממחלת ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]] בשנת [[1973]].