יצחק ויטנברג – הבדלי גרסאות

ביולי [[1943]] נודע לנאצים על הקשרים שלו עם המחתרת הליטאית והם דרשו מה[[יודנראט]] של הגטו להסגירו. הוא נתפס על ידי משטרת הגטו היהודית אבל שוחרר בפעולה צבאית של חבריו למחתרת והסתתר בגטו. בעקבות השחרור הודיעו הנאצים שאם הוא לא יוסגר הם ישמידו את הגטו. ראש היודנראט, [[יעקב גנס]], דרש בפני ההמון להסגירו. ההמון היהודי, שחשש לחיסול הגטו, הסתער בזעם על המחתרת ובלחץ ההמון החליטה מפקדת הפ.פ.או שעל ויטנברג להסגיר את עצמו. ב-[[16 ביולי]] 1943 הסגיר ויטנברג את עצמו לראש היודנראט גנס, שהעביר אותו לידי הגרמנים. בבוקר למחרת נמצא ויטנברג מת בתאו. על פי גרסהגרסתה אחתשל ציפורה (פייגלה) קופרברג (מילשטיין), הוא בלע רעלכדור ציאניד, שנמסר לו עוד בהיותו בגטו ועל פי גרסה שנייה, הוא מת בעינויים בידי אנשי הגסטאפו.