חקיקה למפרע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: דוגמה; ארצות הברית; על ידי;
מ קישור
שורה 4:
 
בעקבות חקיקתו של [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]], כתב פרופ' [[אהרן יורן]]:
:"חקיקה רטרואקטיבית פוגעת בקניין ובזכויות מוגנות. מעתה תעמוד בעינה חקיקה פיסקאלית למפרע, רק אם תצליח המדינה לשכנע, שהיא הולמת את ערכיה של מדינת ישראל, נועדה לתכלית ראויה, ומידתה אינה עולה על הנדרש. ערכיה של מדינת ישראל הוגדרו בסעיף 1 לחוק היסוד כערכים של '[[מדינה יהודית ודמוקרטית]]'. הגדרה זו היא נוסחת פשרה, השאולה מהכרזת העצמאות, ואשר נועדה להתגבר על התנגדות המפלגות הדתיות לחקיקה. המבחנים של התכלית הראויה ומידת הפגיעה דומים למבחנים של ההגנה על החירות והרכוש בחוקת ארצות הברית. ביהמ"ש יוכל לצקת במושגי השסתום שבסעיף 8 את התוכן שיחפוץ, ולהיעזר בתקדימים של יישום ההגנה בארצות הברית במקרים שונים. עיקרו של דבר, הסמכות לחקיקה פיסקאלית רטרואקטיבית ללא גבול נשללה מן הכנסת, ומעתה היא תעמוד לביקורת שיפוטית".‏‏<ref>‏אהרן יורן, "חקיקת המס הצפויה", '''ידע למידע''', ספטמבר 1992 (מתוך גלובס)‏</ref>
 
גם חקיקה רטרוספקטיבית אינה עניין פשוט, שכן משמעותה היא שאדם פעל בהנחה שלמעשיו יהיו השלכות מסוימות, ובדיעבד התברר שהיו להם השלכות אחרות. מטעם זה, חקיקה שמיטיבה למפרע אינה נתפסת כבעייתית, שכן אינה פוגעת בציפיות או בזכויות מוקנות. כך, למשל, קובע [[חוק שירות המילואים]], שנחקק ב-[[2008]], כי יינתן תגמול נוסף למשרתים ב[[שירות המילואים בישראל|מילואים]] החל מ-[[1 בינואר]] [[2007]].