קול המון כקול שדי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 5:
מתן כבוד לקולו של העם מופיע בחיבורו של [[סנקה]], "ויכוחים", שבו נאמר: "האמינה לי, קדוש הוא דיבורו של המון-עם".
 
הכלל "קול המון כקול שדי" בא לידי ביטוי בולט ב[[מנהג]], שנוצר על ידי העם או נתקבל על ידי העם ומשמש כמקור מחייב ב[[משפטים|משפט]] וב[[הלכה]]. ה[[רמב"ם]] מביא כנימוק לתקפות התלמוד את הטעם "הואיל וכל אותם הדברים שבגמרא, הסכימו עליהם כל ישראל."‏‏<ref>‏רמב"ם, הקדמה למשנהל[[משנה תורה‏]]</ref>. לעתים פוסקי הלכה מביאים ראיה לחיזוק תקפות של הלכה מכך ש"פשט המנהג" בציבור‏‏<ref>‏למשל לגבי קיום חתונה בערב שבת ([[שו"ע]] אבן העזר סימן סד הלכה ג')‏</ref>. ה[[דמוקרטיה]] מבוססת אף היא על הכרעת הרוב, שהיא קול ההמון. יחד עם זאת, להסתייגותו של אלקואין, המופיעה לעיל, קדמה ההסתייגות המקראית "לא תהיה אחרי רבים לרָעות" ([[שמות]] כ"ג, ב').
 
לזיהוי קול ההמון מקובלות בימינו דרכים אחדות, ובהן: