Received Pronunciation – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ זוטות |
|||
שורה 1:
'''Received Pronunciation''' ("ההגייה המקובלת") הוא [[מבטא]] (היינו, אופן הגייה) של השפה ה[[אנגלית]], המקובל בעיקר ב[[בריטניה]], והנחשב שם למבטא היוקרתי ביותר, ובעיני רבים גם הנכון ביותר, להגיית השפה. למרות שלפי ההערכה רק כ-2% מכלל תושבי [[הממלכה המאוחדת]] מדברים אנגלית במבטא זה<ref>[http://www.bl.uk/learning/langlit/sounds/case-studies/received-pronunciation/ Received Pronunciation]</ref>, הוא עדיין משמש כדרך ההגייה הסטנדרטית ברוב הספרות העוסקת ב[[פונולוגיה]] של השפה האנגלית ובמילונים. בנוסף, זהו המבטא המונחל פעמים רבות ללומדי השפה האנגלית.
יש להדגיש כי Received Pronunciation אינו [[ניב (סיווג שפה)|ניב]] (דיאלקט) בעל אוצר מילים
הביטוי "Received Pronunciation" נטבע לראשונה על ידי [[הנרי ווילד]] (Henry Cecil Kennedy Wyld) בשנת [[1914]], בספרו "תקציר תולדות השפה האנגלית" (A Short History of English), ומשמעות המילה "Received" בהקשר זה היא "מקובל" או "מאושר"<ref>[http://www.bl.uk/learning/langlit/sounds/find-out-more/received-pronunciation/ What's in a name?]</ref>.
Received Pronunciation זכה לכינויים שונים. הוא כונה "אנגלית המלך" או "אנגלית המלכה"
(Queen's English או King's English) מאחר והיה או נתפס כמבטא בו דוברים המלך וה[[אצולה]]. המלכה [[אליזבת השנייה]] אכן דוברת במבטא זה, אולם בצורתו השמרנית ביותר. עוד מכונה המבטא בכינוי "אנגלית של ה-[[BBC]]" {{כ}}(BBC English) מאחר ובעבר עשתה בו התחנה שימוש (למעט בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] עת נעשה השימוש בניבים אזוריים כדי להבדיל את שידורי התחנה מהתעמולה הנאצית). כיום שוב אין קרייני התחנה
נהוג לחלק את המבטא לשלושה סטנדרטים משניים - "שמרני" המאפיין אוכלוסייה מבוגרת, "כללי" הנחשב לניטראלי מבחינת גיל, משלח יד או רקע חברתי, ו"מתקדם" המאפיין אוכלוסייה צעירה.
| |||