הבדלים בין גרסאות בדף "Received Pronunciation"

הוסרו 2 בתים ,  לפני 11 שנים
מ
זוטות
מ (זוטות)
'''Received Pronunciation''' ("ההגייה המקובלת") הוא [[מבטא]] (היינו, אופן הגייה) של השפה ה[[אנגלית]], המקובל בעיקר ב[[בריטניה]], והנחשב שם למבטא היוקרתי ביותר, ובעיני רבים גם הנכון ביותר, להגיית השפה. למרות שלפי ההערכה רק כ-2% מכלל תושבי [[הממלכה המאוחדת]] מדברים אנגלית במבטא זה‏‏‏‏<ref>‏[http://www.bl.uk/learning/langlit/sounds/case-studies/received-pronunciation/ Received Pronunciation]‏</ref>, הוא עדיין משמש כדרך ההגייה הסטנדרטית ברוב הספרות העוסקת ב[[פונולוגיה]] של השפה האנגלית ובמילונים. בנוסף, זהו המבטא המונחל פעמים רבות ללומדי השפה האנגלית.
 
יש להדגיש כי Received Pronunciation אינו [[ניב (סיווג שפה)|ניב]] (דיאלקט) בעל אוצר מילים ומאפיניםומאפיינים דקדוקיים משלו, והדוברים אותו, דוברים בדרך כלל "אנגלית תקנית" (StandartStandard English), אם כי ההפך אינו מחוייבמחויב המציאות, ודוברי אנגלית תקנית רבים, בבריטניה ומחוצה לה, אינם מדברים Received Pronunciation.
 
הביטוי "Received Pronunciation" נטבע לראשונה על ידי [[הנרי ווילד]] (Henry Cecil Kennedy Wyld) בשנת [[1914]], בספרו "תקציר תולדות השפה האנגלית" (A Short History of English), ומשמעות המילה "Received" בהקשר זה היא "מקובל" או "מאושר"‏‏<ref>‏[http://www.bl.uk/learning/langlit/sounds/find-out-more/received-pronunciation/ What's in a name?]‏</ref>.
 
Received Pronunciation זכה לכינויים שונים. הוא כונה "אנגלית המלך" או "אנגלית המלכה"
(Queen's English או King's English) מאחר והיה או נתפס כמבטא בו דוברים המלך וה[[אצולה]]. המלכה [[אליזבת השנייה]] אכן דוברת במבטא זה, אולם בצורתו השמרנית ביותר. עוד מכונה המבטא בכינוי "אנגלית של ה-[[BBC]]" {{כ}}(BBC English) מאחר ובעבר עשתה בו התחנה שימוש (למעט בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] עת נעשה השימוש בניבים אזוריים כדי להבדיל את שידורי התחנה מהתעמולה הנאצית). כיום שוב אין קרייני התחנה מחוייביםמחויבים לעשות בו שימוש, אם כי רבים מהם מקפידים על השימוש בו או במאפיינים מסויימיםמסוימים שלו. בנוסף כונה המבטא בשם "אנגלית של [[אוניברסיטת אוקספורד|(אוניברסיטת) אוקספורד]]" (Oxford English) בה היה מקובל. האוניברסיטה זכתה ליוקרה בעניניבענייני לשון בעיקר בזכות מילוני אוקספורד שפרסמה, והגרסה המורחבת של מילון זה כוללת הנחיות הגיה ב-Received Pronunciation עד היום. מסיבות אלה הפך המבטא ליוקרתי ביותר בבריטניה, והשימוש בו מעיד רבות על הרקע והייחוס החברתי של בעליו ו/או על השכלתו.
 
נהוג לחלק את המבטא לשלושה סטנדרטים משניים - "שמרני" המאפיין אוכלוסייה מבוגרת, "כללי" הנחשב לניטראלי מבחינת גיל, משלח יד או רקע חברתי, ו"מתקדם" המאפיין אוכלוסייה צעירה.