פלייאוף

משחקי פלייאוף, משחקי סוף עונה, או משחקי גמר בליגות ספורטיביות ובתחרויות ספורט בינלאומיות, הם סדרה של משחקים הנערכים בתום העונה הרגילה (או בתום סדרת משחקים לצורך קביעת דירוג הצדדים), על מנת להכריע בדבר זהות אלופת הליגה או תואר כבוד אחר (למשל: מדליה, גביע וכד').

השיטה מקובלת מאוד בליגות המקצועניות של צפון אמריקה, בתחרויות ספורט בינלאומיות כגון המונדיאל, אולימפיאדות ובענפי ספורט פופולאריים דוגמת טניס וכדורסל.

פורמטים מקובלים:

1. שיטת "נוקאאוט" או "מוות פתאומי" - כאשר הצדדים נפגשים למשחק אחד ומכריע שיקבע את זהות האלופה או את העולה לשלב הבא. דוגמאות: משחקי גביע עולמיים ובתחרויות בינלאומיות, בתחרויות טניס, בליגת ה-NFL , בטורניר הכדורסל המכללות וכו'.

2. שיטת בית וחוץ - בה נערכים שני משחקים בלבד בין הצדדים, כשבכל משחק יש לאחד הצדדים יתרון ביתיות. ההתמודדות מוכרעת בכמות הנצחונות (כשאחד הצדדים מנצח פעמיים) או הפרש ניקוד (כשאחד הצדדים הפסיד בהפרש מסויים במשחק הראשון אך ניצח בהפרש גדול יותר במשחק השני). כשאין הכרעה אריתמטית בהתמודדות מסוג זה נוהגים להשתמש בשורה של שוברי שיוויון דוגמת יתרון לשערי חוץ, פנדלים, או משחקוני שובר שיוויון. דוגמא: ליגת האלופות.

3. "סדרת פלייאוף" או שיטת הטוב מ- - בה נערכת סדרת משחקים אי זוגית (בשיטת בית וחוץ) בין שני הצדדים כשלאחד מהם יש את יתרון ביתיות בסדרה. הסדרה מוכרעת כאשר אחד הצדדים מנצח את מספר המשחקים המינימלי לנצחון בסדרה (למשל: 2 נצחונות בשיטת הטוב מ-3, 4 נצחונות בשיטת הטוב מ-7 וכו'). דוגמאות: ליגת ה-NBA, ה-MLB וכד'.