חיל רגלים כבד – הבדלי גרסאות

בעקבות [[המשבר של המאה ה-3]] האימפריה הרומית החלה לאבד מכוחה ונפלה תחת ההתקפות הברבריות. החי"ר הכבד פינה את מקומו ל[[חיל הפרשים]] בתור הזרוע העיקרית של הצבא, אך עדיין שמר על יוקרתו במקומות שונים בעולם דוגמת [[שוויץ]]. לרוב שריונם של החיילים הרגלים היה דל יחסית לפרשים וכלל בדרך כלל מעיל מחוזק בפיסות מתחת [[שריון קשקשים]] או [[שריון שרשראות|שרשראות]].

החי"ר הכבד בימי הביניים היה חמוש בדומה לפרשים, תלוי במעמדם ובעושרם של החיילים בו. לעיתים, החי"ר הכבד הורכב מ[[אביר|אבירים]] פרשים שאיבדו את [[סוס|סוסם]] ולא יכלו לממן או להשיג סוס אחר. חי"ר זה היה עטוי בשריון כבד (בדרך כלל [[שריון שרשראות]] או [[שריון לוחות]]) והיה חמוש ב[[חרב]], [[מגן]] וכלי נשק ייעודי בהתאם לצורך. עם ההשתפרותשיפור ברמת השריוןהמיגון, ובייחוד עקב כניסת שריון הלוחות שסיפק הגנה טובה כנגד מרבית כלי הנשק, ה[[מגן]] הוקטן ואף נזנח לטובת האפשרות לתת ללוחם להשתמש בנשק דו-ידני שתוכנן במיוחד לחדירת שריון: [[חרב דו-ידנית]] כבדה וארוכה, [[נשקי מוט]] (שנועדו בעיקר כנגד פרשים משוריינים), [[פטיש קרב]] ואף [[גרזן|גרזן קרב דו-ידני]] (Pollaxe). בנוסף לכלי נשק אלה רווח השימוש ב[[אלה (נשק)|אלות]], [[פטיש קרב|פטישים]] ואף [[כוכב השחר]] שעקפו את בעיית חדירת השריון על ידי ריסוק העצמוהעצמות שמתחתיו על ידי מכות כבדות וחזקות.

לוחמי [[חיל רגלים השוויצרי|החי"ר השוויצרי]] היו לבושים ב[[שריון לוחות]] וחמושים ב[[נשקי מוט]], דבר שסייע להם בתוואי ההררי להדוף את הפרשים ה[[האבסבורג|האבסבורגים]] ויצר להם מוניטין רב באירופה.