תשלום עיתי ותשלום חד-פעמי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ בוט החלפות: אוניברסלי; |
||
שורה 70:
במדינת [[ישראל]], כאמור, הייתה נהוגה שיטת הפיצוי החד-פעמי ככלל, כמו באנגליה ובארצות הברית. עם זאת, בשנות השבעים נקבע חריג ראשון לכלל זה בתקנות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. בשנות השמונים הרחיבו בתי המשפט חריג זה, כשהחלו לפסוק לפיצויים עתיים גם על פי [[דיני נזיקין|דיני הנזיקין]] הכלליים.
לכאורה, אימוץ גישה יותר [[פטרנליזם|פטרנליסטית]] במשפט אינו הולם את שהיינו מצפים לו. גישה זו מתאימה יותר לחברות שמקדשות פחות את חופש הבחירה של הפרט<ref>(1988) 521,74 Va. L. Rev. 519 "Courts, legislature and paternalism” David L. Shapiro</ref>. ודווקא בשנים אלו החברה הישראלית עברה תהליך הפוך - היא נפתחה למערב וביכרה ערכים
הנטייה הרווחת לרוב בחברות ליברליות היא להמעיט בחשיבותה של גישה פטרנליסטית במשפט ואף לסלוד ממנה<ref>Cass R. Sunstein Richard H. Thaler " Libertarian Paternalism Is Not an Oxymoron" 70 U. Chi. L. Rev. 1159(2003),1160 , וכן שפירו, ראו שם, שם.</ref>.
מבלי להיכנס לשיקולים בעד ונגד אימוץ הגישה הפטרנליסטית ובאילו תנאים<ref>ר' בין היתר .Eyal Zamir "the efficiency of paternalism", 84 Va.L.Rev.229(1998)
| |||