מפלגת אל-ופד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לעדכן - המפלגה קיימת גם כיום. ראו האתר הרשמי |
אין צורך |
||
שורה 1:
'''מפלגת אל-ופד''' (ערבית: حزب الوفد) הינה מפלגה [[מצרים|מצרית]] [[לאומי]]ת שהוקמה בשנת [[1919]], לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], כמשלחת ל[[ועידת השלום בפריז (1919)|ועידת פריז]]. המשלחת לא זכתה להשתתף בועידה בעקבות סירובו של [[רג'ינלד וינגייט]] שהחליף בשנת [[1917]] את [[הנרי מקמהון]] כ[[הנציב העליון במצרים|נציב הבריטי העליון במצרים]]. המפלגה פעלה במצרים במשך 30 שנים עד פיזורה ב-[[1953]] על ידי [[גמאל עבד אל-נאצר]]. מנהיגיה היו:▼
*[[סעד זע'לול]] - [[1919]]-1927
▲מפלגת אל-ופד (ערבית: حزب الوفد) הינה מפלגה [[מצרים|מצרית]] [[לאומי]]ת שהוקמה בשנת [[1919]], לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], כמשלחת ל[[ועידת השלום בפריז (1919)|ועידת פריז]]. המשלחת לא זכתה להשתתף בועידה בעקבות סירובו של [[רג'ינלד וינגייט]] שהחליף בשנת 1917 את [[הנרי מקמהון]] כ[[הנציב העליון במצרים|נציב הבריטי העליון במצרים]]. המפלגה פעלה במצרים במשך 30 שנים עד פיזורה ב-1953 על ידי [[גמאל עבד אל-נאצר]]. מנהיגיה היו:
*[[
== רקע ==
מלחמת העולם הראשונה השפיעה קשות על מצרים:
*מבחינה כלכלית: הבריטים הטילו הגבלות פוגעות על היבולים
*מבחינה פוליטית: המלחמה נפתחה עם הכרזת ה[[פרוטקטורט]] שעצרה את תהליכי הלאומיות וה[[עצמאות]] אשר המצרים האינטלקטואלים החלו לשאוף אליהן. לאחר המלחמה השפיע גם רעיון ההגדרה העצמית שהציג הנשיא
מצב זה הוביל לתסיסה
לאורך השנים השתנה אופי המפלגה
בחלק מתקופת קיומה, הייתה [[מפלגת הליברלים החוקתיים במצרים]] היריב הפוליטי המרכזי של הוופד. הבדלי העמדות בין המפלגות היו על רקע אידיאולוגי, פוליטי ובעיקר טקטי, בשל העובדה שהליברלים הסכימו לפשרה מול הבריטים ולא חיפשו הסכם שיביא עצמאות מוחלטת.
ב-[[1936]] החל תהליך של איבוד אמון ציבור בוחרי המפלגה בדרכה, בשל ההסכם האנגלו-מצרי. התהליך המשיך אחרי פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] כשנחשפו ב-[[1942]] שערוריות בהן היו מעורבים נחאס ואשתו. סיבות אלו ואחרות גרמו לירידת הפופולריות של המפלגה ובבחירות לפרלמנט ב-1936 היא זכתה ב-89 מתוך 157 המושבים. הירידה בכוחה נמשכה עד אשר איבדה את השלטון ב-[[1944]].
עד סוף ימיה, נמצאה המפלגה, למעשה, בידי בעלי האחוזות שהיו מנהיגיה. אולם, קהל הבוחרים שלה הורכב מקשת רחבה מאוד בעם המצרי: סטודנטים, פלאחים, אנשי המעמד הבינוני ועוד.
| |||