|
|
|
ל-ICAO ול-IATA קודים נפרדים לציון [[שדה תעופה|שדות תעופה]] ו[[חברת תעופה|חברות תעופה]]. שיטת הקוד של ICAO לשדות תעופה היא בת ארבע אותיות ואילו לחברות תעופה, בת שלוש אותיות. IATA מתכוונת בעתיד להחליף את שיטת הקוד שלה לקוד הנהוג ב-ICAO.
ICAO אחראית גם לקביעת הקודים של סוגי ה[[מטוס|מטוסים]]ים, קוד המכיל בדרך כלל שלוש או ארבע ספרות ואותיות. קודים אלה מופיעים בדרך כלל על תוכנית הנסיעה, או כרטיס הטיסה, שמקבל הנוסע. כך לדוגמה, על פי קוד זה מטוס מסוג [[בואינג 747]] יסומן כ- B741, B742, B743 וכך הלאה, תלוי בגרסה המסוימת של המטוס.
ICAO אף קובעת את שמות הקריאה ב[[תקשורת אלחוטית|קשר רדיו]] לחברות התעופה בעולם. שמות אלה מורכבים משלוש אותיות לזיהוי חברת התעופה בכתב וכן מילה או שתיים לזיהוי בדיבור. השמות בדרך כלל, אבל לא תמיד, דומים לשם חברת התעופה. כך למשל האותיות המזהות את מטוסי חברת התעופה ה[[אירלנד|אירית]] [[אייר לינגוס]] (Air Lingus) הם EIN ואילו שם הקריאה שלה הוא "שמרוק" (Shamrock), בעוד שהאותיות של חברת יפן איירליינס אינטרנשיונל (Japan Airlines International) הוא JAL ואילו שם מטוסיהם בקשר הוא "ג'פן אייר" (Japan Air). כך שטיסה של אייר לינגוס שמספרה 111 תכתב כ- "EIN111" ואילו בקשר המטוס יקרא: "שמרוק אחד-אחד-אחד" ("Shamrock One-One-One"), בעוד שטיסה בעלת מיספור זהה של חברת יפן איירליינס, תכתב "JAL111" ובקשר "Japan Air One-One-One".
ICAO היא שקובעת את התקן למספרי הרישום של מטוסים ("מספרי זנב"), כולל הקוד של המדינה בה רשום המטוס.
|
