שבעת חכמי יוון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה ;
שורה 3:
האזכור הראשון הידוע לתואר זה הוא בדיון בין [[אפלטון]] ו[[פרוטגרוס]], בו [[סוקרטס]] אומר:
"ישנם כמה, גם בני זמננו וגם בני עבר, שמכירים בכך שהחינוך הספרטני הוא יותר אהבה לחכמה מאשר אהבה להתעלמות גופנית, ויודעים אנחנו שרק אדם שהוא מחונך באופן מושלם מסוגל לנסח אבחנות אלו בצורה מדויקת כל-כך.
בין אותם אנשים, [[תאלס|תאלס איש ממילטוס]], [[פיטקוס ממיטילנה]], [[ביאס|ביאס איש פיראנה]], [[סולון]] שלנו, [[קלאבולוס איש לינדוס]], [[מיסון איש חינאי]], ונאמר כי השביעי הוא [[חילון איש ספרטה]]. הם כולם דבקו והעריצו את החינוך הספרטני והיו בני חינוך זה. יכול כל אדם להעיד שהחכמה שלהם היתההייתה ניכרת בזכות ההערות שכל אחד מהם נשא כשהם נפגשו והם העניקו את פירות הביכורים של חכמתם לאפולו במקדשו בדלפי, כשהם כתבו את מה שעל פיו של כל אדם: "[[דע את עצמך]]", ו"[[שום דבר לא בהגזמה]]". מדוע אני מזכיר את המפשט הזה? משום שזה היה הסגנון של הפילוסופיה בקרב זקנינו, סוג של אומץ תמציתי"
 
האזכור האחרון מופיע בפיסקה בעלת אופי [[אירוני]] וקשה לומר אילו היבטים בטקסט, צריך להתייחס אליהם ברצינות. כתבים מאוחרים יותר של [[ביוגרף|הביוגרף]] [[דיוגנס לארטיוס]] מאשרים כי אכן היו שבעה אנשים שקדמו לזמנו של אפלטון, שאותם הוקירו כאנשים חכמים. זאת למרות, שדיוגנס מציין כי הייתה מחלוקת מי יהיו בדיוק אותם שבעה.
שורה 9:
כמו כן, מסורת מאוחרת יותר מייחסת לכל אחד מהשבעה [[פתגם]] שהוא חיבר, למרות שחוקרים קדומים ומודרניים, הביעו ספק בכך שהפתגמים אכן חוברו על ידי שבעת החכמים. בפרט, לא ידוע מי חיבר את הפתגמים שנחרטו במקדש אפולו בדלפי. מלבד שנקשר שמם בפתגמים אלו, נודעו החכמים בכך שהיו ממציאים והיו ברשותם המצאות פרי ידם.
 
לפי מספר סיפורים בדויים, היתההייתה חצובה (בגרסאות אחרות: גביע) שניתנה לחכם ביותר. על פי הסיפורים, היא הועברה על ידי שבעת החכמים אחד מהשני, עד אשר אחד מהם (סולון או תאלס, תלוי בגירסא), הקדיש אותה לאפולו שנחשב לחכם מכל.
 
אולם, לפי דיוגנס, לא מדובר בפילוסופים אלא באנשים בעלי ידיעות בחוק וחקיקה. דעה זו מגובה על ידי חוקר מודרני שמציין כי מלבד תאלס, אף אחד מאלו, לא עסק בפילוסופיה.