מרדכי אריאלי (איש חינוך) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ברוקולי (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכה של Eged לגרסה 6517243 של מישהי שאיכפת לה
על-פי מושא הערך
שורה 1:
{{עריכה|כתוב כקורות חיים}}
'''מרדכי אריאלי''' (נולדנ. ב-[[1937]] בישראל, כמרדכי אריאלי-קליין)., פרופסור (אמריטוס) למנהל חינוכי ולסוציולוגיה של בית-הספר ב[[אוניברסיטת תל-אביב]].
 
עיסוקיו העיקריים במהלך חייו היו בקהילה יהודית רפורמית ב[[בלקפול]] שב[[אנגליה]], כרבה בפועל של הקהילה (1960-1962), ב[[עליית הנוער]] וב[[אוניברסיטת תל אביב]]. בעליית הנוער פעל כמזכיר הארגון (1966 - 1973) וכמפקח על חלק מהמוסדות שעסקו בקליטה ובחינוך בני נוער עולה וחניכים מקבוצות חברתיות-כלכליות חלשות (1974 - 1988). כן עסק בפיתוח דרכי הכשרה לתפקידי מחנכים ומנהלי כפרי נוער ופנימיות, לרבות הכשרת עובדים לתפקידים אלה במהלך עבודתם (1996 - 1983). ערך את כתב-העת לחינוך "יסודות" (1966 - 1976). בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב פעל אריאלי כמרצה ל[[סוציולוגיה]] ומינהל בתי ספר ומערכות חינוך ובקורסים לחינוך מחוץ למשפחה (1983 - 2006). כן שימש כראש המגמה למינהל החינוך וארגונו (1995 - 2003) וכראש המסלול להכשרת מורים להוראת מדעי החברה (1990 - 1998). בשנים 2003 ו-2006 הורה קורסים סמסטריאליים אחדים בסוציולוגיה ובחינוך באוניברסיטה היגלונית ב[[קראקוב]] שב[[פולין]]. ב-2006 פרש מעבודה סדירה ומאז עוסק בהשלמה ובעדכון מחקרים שערך בשנות עבודתו האחרונות.
אריאלי נולד למשפחה דתית-מסורתית. בשנות העשרה שלו הזדהה עם האידיאולוגיה הכנענית ("[[העברים הצעירים]]"), ואחר-כך פנה לגישה הרפורמית ליהדות, והיה רב רפורמי בקהילת [[בלקפול]] שב[[אנגליה]] ([[1960]]-[[1962]])
‏‏<ref>‏שורשיו, לבטיו ומעבריו בתחום זהותו כישראלי וכיהודי הם עניין מרכזי בספרו אשכנזי: סיפור חיים אפשרי, תל-אביב, ספריית מעריב 1999, ו[[וארשה]], הוצאת פוגראניצה, 2005‏</ref>.
 
ב-1963 שב ארצה והתמחה בהיבטים פדגוגיים ומנהליים של החינוך בפנימיות. פעל בתחום זה תחילה כמפקח חינוכי מטעם "עליית הנוער" על מוסדות לילדי עולים ולתלמידים מקבוצות חברתיות חלשות
<ref>ר' הספר בעריכתו: פנימיות: צוותיהן וקהילותיהן. תל אביב: מסדה: 1992</ref>, ואז כמזכיר הארגון ([[1966]]-[[1973]]), כעורך כתב-העת לחינוך [[יסודות (כתב עת)|יסודות]], ([[1966]]-[[1976]]), וכמפקח על חלק מהמוסדות שעסקו בקליטה ובחינוך בני נוער עולה וחניכים מקבוצות חברתיות-כלכליות חלשות ([[1974]]-[[1988]]).
 
ב-[[1980]] התמנה כמרצה ולימים כפרופסור למינהל חינוכי ולסוציולוגיה של בית-הספר באוניברסיטת תל-אביב. עסק בעיקר בחקר קשרי הגומלין בין מורים לתלמידים ‏‏<ref>‏ר' ספרו אי נחת בהוראה. תל אביב: "רמות", 1995‏</ref>,
ובמבנה תעסוקת אנשי חינוך
‏‏<ref>‏ר' ספרו: The Occupational Career of Residential Child and Youth Care Workers New York: Haworth, 1997)</ref>. בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב פעל אריאלי כמרצה ל[[סוציולוגיה]] ומינהל בתי ספר ומערכות חינוך ובקורסים לחינוך מחוץ למשפחה ([[1983]]-[[2006]]). כן שימש כראש המגמה למינהל החינוך וארגונו ([[1995]]-[[2003]]) וכראש המסלול להכשרת מורים להוראת מדעי החברה ([[1990]]-[[1998]]). בשנים [[2003]] ו[[2006]] הורה קורסים סמסטריאליים אחדים בסוציולוגיה ובחינוך באוניברסיטה היגלונית ב[[קראקוב]] שב[[פולין]].
 
ב-2006 פרש מעבודה סדירה ומאז עוסק בהשלמה ובעדכון מחקרים שערך בשנות עבודתו האחרונות. כגמלאי הוא עוסק בדרכי תפיסתם של אנשי חינוך את מקצועם ואת תפקידיהם.
 
נשוי לניבי לבית ברטונוב ואב לשלוש בנות: האנתרופולוגית ד"ר דניאלה אריאלי (נולדה: 1963), השחקנית אביגיל אריאלי (נולדה ב-1966) וקטיה (נולדה ב-1998).
שורה 22 ⟵ 33:
* קהילות של נוער: עיונים בחינוך הפנימייתי בישראל, בעריכת קשתי, ש. שלסקי ומ. אריאלי, הוצאת רמות, 2000
* גרסה מתורגמת לפולנית של הספר Aszkenzyjczyk: Biografia Mozliwa, {{כ}}מ. אריאלי, הוצאת Pogranicze, {{כ}}2004
 
 
==הערות שוליים==
<references />
 
{{מיון רגיל:אריאלי, מרדכי}}