יוסף עמר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏מפעלו התורני: קישורים פנימיים
המורה (שיחה | תרומות)
מ עיצוב
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=רב תימני|אחר=זמר |ראו=[[ג'ו עמר]]}}
[[תמונה:015.jpg|שמאל|ממוזער|250px180px|הרב יוסף עמר]]
הרב '''יוסף ב"ר אהרן עמר הלוי''' ([[12 באוגוסט]] [[1911]] - [[4 בדצמבר]] [[1988]]; [[י"ח באב]] [[תרע"א]] - [[כ"ו בכסלו]] [[תשמ"ט]]), היה [[רב]], [[ניקוד|מנקד]] [[התלמוד הבבלי]] על פי מסורת [[יהדות תימן|יהודי תימן]].
 
הרב '''יוסף ב"ר אהרן עמר הלוי''' ([[12 באוגוסט]] [[1911]] - [[4 בדצמבר]] [[1988]]; [[י"ח באב]] [[תרע"א]] - [[כ"ו בכסלו]] [[תשמ"ט]]), [[רב]], [[ניקוד|מנקד]] [[התלמוד הבבלי]] על פי מסורת [[יהדות תימן|יהודי תימן]].
 
== תולדות חייו ==
שורה 11 ⟵ 10:
== מפעלו התורני ==
 
בשנת [[תשי"ט]] ([[1959]]) החל במפעלו הגדול והחשוב, ניקודבניקוד [[התלמוד הבבלי]] כולל שישה סדרי [[משנה]], על פי מסורת יהודי תימן, מפעל חיים שנמשך למעלה מעשרים שנה.
 
הרב עמר ניקד ו[[פיסוק|פיסק]] את התלמוד הבבלי ואת המשנה בכתב ידו, על גיליונות של [[ש"ס וילנא|מהדורת וילנה]]. על הגיליון הוא גם הוסיף שינויי נוסחאות על-פי מסורת הלימוד שנהגה בתימן, ואף השווה את נוסח המשנה בתלמוד הבבלי מהדורת וילנה לנוסח המשנה עם [[פירוש המשנה לרמב"ם]], שיצאה לאור במהדורת הרב [[יוסף קאפח]], והוסיף הערות רבות על גיליון התלמוד בענייני [[קרי וכתיב]] ונוסח התלמוד. הרב עמר הרבה להעיר במיוחד על נוסחאות ה[[גאונים]] המשתקפות בעיקר בפירושי ה[[רא"ש]], ה[[רי"ף]] ו[[רבנו חננאל]] במקום שהם מאירים את פסקי ה[[רמב"ם]], ואף העיר הערות פרשניות שיש בהן להעמיד על מסורות הלשון ונוסח התלמוד שעמדו לפני הגאונים והפוסקים.
 
עמר זכה בשני [[פרסים]] יוקרתיים: בשנת תשמ"ה ([[1985]]) ב[[פרס הרב קוק לספרות תורנית|פרס לספרות תורנית על שם הרב קוק]] מטעם [[עיריית תל אביב]], ובשנת תשמ"ז ([[1987]]) ב[[פרס ירושלים]] לספרות תורנית על שם הרב עוזיאל.
מפעלו של הרב עמר זכה להערכה ולשבחים מצד רבנים וחוקרי לשון כגון הרב יוסף קאפח, פרופ' [[שלמה מורג]], וד"ר [[יחיאל קארה]].
 
זכה בשני [[פרסים]] יוקרתיים: בשנת תשמ"ה ([[1985]]) ב[[פרס הרב קוק לספרות תורנית|פרס לספרות תורנית על שם הרב קוק]] מטעם [[עיריית תל אביב]], ובשנת תשמ"ז ([[1987]]) ב[[פרס ירושלים]] לספרות תורנית על שם הרב עוזיאל.
 
עסק לפרנסתו כ[[סופר סת"ם]] ומגיה [[ספר תורה|ספרי תורה]] ב[[משרד הדתות]] וכ[[שוחט ובודק]].
שורה 28 ⟵ 25:
*ההקדמה וכן דברי סיום (כרך כ') של הרב יוסף עמר במהדורת התלמוד הבבלי המנוקד על ידו על פי מסורת תימן, כרכים א-כ, תש"מ ואילך, הוצאת המנקד, ירושלים.
*סימני הניקוד והקריאה לפי מסורת יהודי תימן, בתוך מהדורת התלמוד המנוקד על פי מסורת תימן.
*על שיטת לימוד התלמוד בתימן ועל התלמוד המנוקד על פי מסורת תימן, מאת הרב יוסף קאפח, בתוך מהדורת התלמוד המנוקד. ראהראו גם הוראת התלמוד בתימן ועל התלמוד המנוקד בתוך כתבים (ב') להרב יוסף קאפח בעריכת פרופ' [[יוסף טובי]], עמ' 951-947, הוצאת עמותת אעלה בתמר, אגודת הליכות עם ישראל, הוועד הכללי לקהילת התימנים בירושלים,ירושלים, תשמ"ט.
*מסורת תימן של לשון התלמוד, מאת פרופ' [[שלמה מורג]], בתוך מהדורת התלמוד המנוקד על פי מסורת תימן.
*תלמוד בבלי מנוקד על פי מסורת הקריאה של יהודי צנעא, מאת ד"ר יחיאל קארה,בתוך פעמים-פרקי עיון במורשת ישראל במזרח, רבעון מס' 10, תשמ"ב, 1981, עמ' 138-134, הוצאת מכון בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים.
 
*מסורות הקריאה המשתקפות בניקודו של התלמוד הבבלי על פי מסורת תימן בידי הרב יוסף עמר, מאת ד"ר יחיאל קארה, בתוך ספר שבטיאל, מחקרים בלשון העברית ובמסורת העדות, תשנ"ב, עמ' 203-188, הוצאת האגודה לטיפוח חברה ותרבות,בעריכת פרופ'פרופסור יוסף טובי.
*הארמית הבבלית במסורת תימן על פי ניקודי הרב עמר בשתי מהדורות של מסכת מגילה,מאת ד"ר יחיאל קארה, בתוך [[תימא (כתב עת)|תימא]], כתב עת לחקר יהדות תימן ותרבותה, תשנ"ג, עמ' 28-6, הוצאת האגודה לטיפוח חברה ותרבות, בעריכת פרופ' יוסף טובי.
*מסורות התימנים ב[[לשון חכמים]], על פי מסורת הקריאה במשנה [[מסכת כלים]], מאת ד"ר יחיאל קארה, בתוך מחקרים בלשון העברית ובלשונות היהודים, התשנ"ו, עמ' 426-405, הוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים ומוסד ביאליק, בעריכת פרופ' [[משה בר-אשר]].
 
*ניקוד התלמוד ומשנתו בידי הר"י עמר,מאת ד"ר צמח קיסר, בתוך משנה [[מסכת אבות]] מנוקדת על פי מסורת תימן, עמ' יז-יט, הוצאת 'משגב ירושלים'-המרכז למחקר ולהוראה של מורשת יהדות ספרד והמזרח, ירושלים, תשס"ב.
*[[ארמית בבלית]] במסורת תימן:שם העצם, עדה ולשון כד, מאת פרופ'פרופסור שלמה מורג וד"ר יחיאל קארה, תשס"ב, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית בירושלים.
*מסורות לשון קדומות וגרסאות נוספות במהדורה חדשה של התלמוד הבבלי, מאת הסופר מר [[יוסף שער]], "אפיקים", גיליון עד,שבט תשמ"א,ינואר 1981,עמ' 12.
"תהודה",אגודה לטיפוח חברה ותרבות,בטאון מס' 10, תשמ"ח,עמ' 74-73.
*הרב יוסף עמר זצ"ל, בתוך אנציקלופדיה לחכמי תימן, עמ' 453-452, הוצאת המכון לחקר חכמי תימן,כתב וערך ד"ר [[משה גברא]], בני ברק, תשס"א.
 
== קישורים חיצוניים ==