ממשלת אחדות לאומית (ישראל) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 9:
* יש הרואים ב[[הממשלה הזמנית|ממשלה הזמנית]] כממשלת אחדות לאומית (למרות שהכינוי טרם נטבע). בממשלה זו היו מיוצגות כמעט כל סיעות [[מועצת המדינה הזמנית]], למעט סיעות [[ברית הציונים הרוויזיוניסטים|המפלגה הרויזיוניסטית]] ו[[המפלגה הקומוניסטית הישראלית|המפלגה הקומוניסטית]].
* [[ממשלת ישראל השלוש עשרה]] ב[[הכנסת השישית|כנסת השישית]], בראשות [[לוי אשכול]]. בשנת [[1967]], ערב [[מלחמת ששת הימים]] חש לוי אשכול, [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], העומד בראש [[מפלגת פועלי ארץ ישראל|מפא"י]] כי אינו זוכה לתמיכה ציבורית במצב הקשה בו נתונה המדינה. לחץ ציבורי למינוי [[משה דיין]] ל[[שר הביטחון]], הבהיר לאשכול כי אם לא יקים ממשלה הכוללת את דיין בתפקיד זה, יכולים מתנגדיו להקים ממשלה אלטרנטיבית. ב-[[1 ביוני]] [[1967]] הקים אשכול "ממשלת ליכוד לאומי" תוך צירוף סיעות [[רשימת פועלי ישראל|רפ"י]] ו[[גוש חרות ליברלים|גח"ל]] (גוש חירות ליברלים, מהגלגולים הקודמים של תנועת הליכוד). לממשלה מצטרפים [[משה דיין]] בתפקיד שר הביטחון, [[מנחם בגין]] ויוסף ספיר, שרים בלי תיק. על אף שמטרת המהלך הייתה מינויו של דיין, החשיבות ההיסטורית היא במתן לגיטימציה למנחם בגין ולתנועתו, שהיו עד אז מחוץ לקונצנזוס הלאומי. מינויו של דיין התקבל בהקלה על ידי הציבור החרד, וכעבור ימים ספורים פרצה מלחמת ששת הימים.
לאחר פטירת אשכול הקימה [[גולדה מאיר]] [[ממשלת ישראל הארבע עשרה|ממשלת המשך]] בהרכב דומה. בינואר [[1968]] הצטרפה רפ"י למפא"י ולמפלגת [[אחדות העבודה]] לייסוד [[מפלגת העבודה]]. לקראת הבחירות לכנסת השביעית חברו מפלגת העבודה ו[[מפ"ם]] להקמת [[המערך השני]].
* [[ממשלת ישראל
* הממשלות [[ממשלת ישראל העשרים ואחת|העשרים ואחת]] ו[[ממשלת ישראל העשרים ושתיים|העשרים ושתיים]] ב[[הכנסת האחת עשרה|כנסת האחת עשרה]], רוטציה בין [[שמעון פרס]] ו[[יצחק שמיר]], [[1984]]. לפני [[הבחירות לכנסת האחת עשרה]] בשנת 1984 נראה היה כי "[[המערך]]" (גוש פרלמנטרי של [[מפלגת העבודה]] ו[[מפ"ם]]) יזכה ברוב מוחץ. לאחר [[מלחמת לבנון]], [[אינפלציה]] הרסנית, וקרבות ירושה בין מועמדים בליכוד על תפקידו של מנחם בגין, נראה היה כי הליכוד, תחת הנהגתו הלא כריזמטית של יצחק שמיר, צפוי לתבוסה. התוצאות היוו הפתעה, ולא נחזו באף תחזית קודמת. המערך ירד מ-47 מנדטים בכנסת העשירית ל 44 מנדטים. הליכוד ירד מ-48 מנדטים ל-41. נראה כי קיים שוויון בין גוש הימין וגוש השמאל, כאשר לשון המאזניים הן [[המפדל| המפד"ל]] ו[[מפלגת יחד|מפלגתו]] של [[עזר ויצמן]]. [[נשיא מדינת ישראל|הנשיא]] [[חיים הרצוג]] הטיל את הרכבת הממשלה על שמעון פרס, אך לאחר סבב שיחות הודיע פרס כי אין ביכולתו להקים ממשלה. אז השפיע הנשיא הרצוג על נציגי הסיעות לתמוך בממשלת אחדות לאומית. סוכם כי במשך השנתיים הראשונות ישמש בתפקיד ראש הממשלה שמעון פרס, לאחר מכן יוחלף על ידי יצחק שמיר. במהלך כל התקופה יהיה [[יצחק רבין]] מהמערך שר הביטחון, ואילו [[יצחק מודעי]] מהליכוד יהיה שר האוצר. ההסכם כובד, וחילופי התפקידים בוצעו לאחר שנתיים באופן הבא: שמעון פרס הגיש לנשיא את התפטרותו והמליץ לנשיא להטיל את הרכבת הממשלה החדשה על יצחק שמיר. למעט החילופים בין יצחק שמיר לשמעון פרס לא השתנתה חלוקת התפקידים בממשלה, ולא שונו קווי היסוד שלה. יש לציין כי מבחינה חוקית-פורמלית מדובר בשתי ממשלות, ולא בממשלה אחת, כיוון שהתפטרות ראש הממשלה היא כהתפטרות הממשלה כולה, ומחייבת הקמת ממשלה חדשה. חלופת התפקידים הרשמית התרחשה ב-[[20 באוקטובר]] [[1986]], והחל מאותו יום שמיר הפך לראש הממשלה הרשמי.
| |||