אונאת דברים – הבדלי גרסאות

[[פשט|פשוטו]] של הפסוק, על פי ההקשר, עוסק ב[[אונאה]] ממונית, אולם חז"ל למדוהו כעוסק ב"אונאת דברים":

בתלמוד הבבלי <ref>בבא מציעא, נט, א</ref> מדייקים מהמילים "איש את עמיתו" שהאיסור חל רק על שומרי מצוות: "אמר רב חנינא בריה דרב אידי: מאי דכתיב (=מהו שכתוב) 'ולא תונו איש את עמיתו'? עם שאתך בתורה ובמצות, אל תונהו", וכן פסק ר' [[אליעזר ממיץ]], בעל ספר ה"יראים", וה[[יוסף חביבא|נימוקי יוסף]] (וכן כתב ה[[רמ"א]]). אמנם, ה[[רמב"ם]] והשולחן ערוך לא פסקו זאת להלכה, וה[[ריטב"א]] הסביר את דברי הגמרא כמתייחסים לאיסור מיוחד לאדם לצער את אשתו, כמבואר בהמשך הגמרא: "אמר [[רב (אמורא)|רב]]: לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה - אונאתה קרובה".

בדומה לכך, פוסק הרמה[[רמ"א]] שאדם המאנה ומצער עצמו, מותר לאנות אותו.

באוקטובר [[2006]] הועלתה ב[[פסטיבל עכו לתיאטרון אחר]] הצגה מאת [[אביגיל גרץ]] בשם "אונאת דברים", העוסקת בלימודו של נושא זה ומנסה להעביר אותו לקהל שאינו מכיר את המושג ואת משמעותו המוסרית-הלכתית.‏‏<ref>‏{{ynet|מרב יודילוביץ'|נלחמת להיות יהודיה|3312479|9.10.2006|}}</ref>

*הרב [[ברוך גיגי]], [http://www.etzion.org.il/vbm/archive/10-halak/14honaha.php אונאת דברים] באתר "בית המדרש הווירטואלי" של [[ישיבת הר עציון]]

* יהושע שופמן, [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/207-2.htm וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו], באתר "דעת"

*הרב [[חיים דוד הלוי]], [http://www.biu.ac.il/JH/Responsa/COTAR/srch/ktv_srch72_frm_1.htm תשובה בעניין איסור אונאת דברים]

* [[שמאי ליבוביץ]], [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/behar/lei.html הכוונה המסתתרת מאחורי המילים], הדף השבועי של אוניברסיטת בר-אילן

*הרב ד"ר דוד מישלוב, "שלא לצער אחד מישראל", הדף השבועי של אוניברסיטת בר-אילן, מס' 132, [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/behar/mishlov.htm על השקילה המאוזנת של צורכי הבריות במצוות שבין אדם לחברו], שם, מס' 185

*הרב [[דב ביגון]], [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=113 שיעור מוקלט בנושא אונאת דברים], באתר [[מכון מאיר]]