קרב הרמאיון – הבדלי גרסאות

'''קרב הרמאיון''' נערך ב-[[255 לפנה"ס]], במהלך [[המלחמה הפונית הראשונה]], בין ציי [[קרתגו]] ו[[הרפובליקה הרומית|רומא]]. הקרב ניטש ליד כף הרמאיון (Hermaion), כיום [[כף בון]] (Bon), בצפוןב[[צפון אפריקה]].

לאחר הניצחון בקרב הים ליד [[קרב אקנומוס|אקנומוס]] (256 לפנה"ס) נפתחה הדרך בפני הרומאים אל אפריקה. חיל המשלוח נחת במפרץ קרתגו, האניות הועלו לחוף, והצבא נשלח לכבוש ולבוז את ערי הקרתגים וסביבותיהן. בעקבות אובדן הצי באקנומוס נשללה זמנית מן הקרתגים היכולת להילחם בים, ולכן הורה הסנאט להשאיר באפריקה את הקונסולה[[קונסול]] [[מרקוס רגולוס]] עם כוח מספיק למשימותיו, ופקד על הקונסול השני להחזיר לרומא את הצי ואת יתרת הצבא. לאחר מסע כיבוש וביזה הקים רגולוס מחנה חורף בטינטוס (Tynetos, תוניס של ימינו), סמוך לקרתגו, והועידה להיות בסיס להתקפתו העתידית על העיר. בעודו מתמהמה כפו עליו הקרתגים להילחם, ובקרב במישור [[קרב בגרדס|בגרדס]] (255 לפנה"ס) נחל הצבא הרומאי את אחת התבוסות המחפירות בתולדותיו. רגולוס ושארית חייליו נותרו מבודדים באפריקה בלא יכולת להיחלץ, שכן לרשותו עמדו 40 אניות בלבד.

הרומאים לא האריכו את שהותם, העלו על האניות את שרידי צבאו של רגולוס ועשו דרכם חזרה לאיטליה. ליד קמרינה (Kamarine, Camarina), בחוף הדרומי של סיציליה, נקלעו לסערה עזה; מתוך 364 אניות שרדו 80 בלבד וכ-100,000 חיילים ומלחים קיפחו את חייהם.