ויקיפדיה

ויכוח המטבח – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ויקיזציה
מ הגהה
שורה 1:
[[קובץ:Nixon and khrushchev.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חרושצ'וב וניקסון בקרמלין, 1959]]
'''ויכוח המטבח''' היה סדרה של חילופי דברים ספונטניים (באמצעות [[מתורגמן|מתורגמנים]]) בין [[סגן נשיא ארצות הברית]] [[ריצ'רד ניקסון]] ו[[ראש ממשלת ברית המועצות]] [[ניקיטה חרושצ'וב]], בפתיחת התערוכה הלאומית האמריקנית ב[[פארק סוקולניקי]] ב[[מוסקבה]] ב-[[24 ביולי]] [[1959]]. עבור התערוכה נבנה במיוחד בית שלם שהמציגים האמריקנים טענו שכל אחד ב[[ארצות הברית]] מסוגל לרכוש. הבית הכיל מכשירים ביתיים רבים שמטרתם לחסוך עבודה ידנית וכן ציוד לבידור ונופש, במטרה לייצג את פירות שוק הצרכנים הקפיטליסטי האמריקני.
 
==היסטוריה==
ויכוח המטבח היה המפגש הראשון בין מנהיגים של ארצות הברית וברית המועצות מאז [[ועידת ז'נבה]] ב-[[1955]]. על פי תיאורו של [[ויליאם ספייר]], שהיה נוכחשנכח במפגש כקצין העיתונות של המציגים, הוא התנהל במספר מקומות בתערוכה, אבל בעיקר במטבחב[[מטבח]] של בית הפרברים לדוגמה, שהיה חצוי לשניים על מנת שיהיה קל יותר לצפות בו.<ref name="safire">[http://www.nytimes.com/2009/07/24/opinion/24safire.html?_r=1 Safire, William. "The Cold War's Hot Kitchen," ''The New York Times'', Friday, July 24, 2009.]</ref>
 
חילופי הדברים גם כונו "ספליטניק", [[משחק מילים]] המערב בין המילה ה[[אנגלית]] ל"קרע" (Split) לשמו של ה[[לוויין]] הרוסי "[[תוכנית ספוטניק|ספוטניק]]", הראשון ששוגר ל[[חלל]]. שני האישים דנו ביתרונות של שיטות הכלכלהה[[כלכלה]] הנהוגות בארצםבארצותיהם, [[קפיטליזם]] ו[[קומוניזם]]. הוויכוח התנהל בצל ההסלמה ב{{ה|מלחמה הקרה}}, שהחלה בשיגור הספוטניק ב-1957 והגיעה לשיאה ב[[משבר מטוס הריגול U-2]] ב-1960. רוב האמריקנים האמינו כי ניקסון זכה בוויכוח, דבר שהוסיף ליוקרתו מבית. הוויכוח הוקלט על [[וידיאוטייפ]] בצבע, טכנולוגיה חדשה שהומצאה בארצות הברית. במהלך הוויכוח הצביע ניקסון על כך כאחד מסממני ההתקדמות הטכנולוגית האמריקנית. הוא גם התגאה בהישגים כדוגמת [[מדיח כלים|מדיחי כלים]], [[מכסחת דשא|מכסחות דשא]], [[מרכול]]ים שמדפיהם עמוסים מוצרי מכולת, [[מכונית|מכוניות]] [[קדילאק]] בעלות [[קבריולה|גג נפתח]], צבעי [[איפור]], [[שפתון|שפתונים]], [[נעלי עקב]], מערכות אודיו, תערובות להכנת עוגות, [[ארוחת טלוויזיה|ארוחות טלוויזיה]], ו[[פפסי|פפסי קולה]]. היה זה הדגש ששם ניקסון על המכשירים הביתיים האמריקנים, כדוגמת מדיח הכלים, שסייע לתת לאירוע את כינויו, "ויכוח המטבח".
 
שני האישים התווכחו על הישגי התעשייה בשתי הארצות, כשחרושצ'וב שם דגש על ההתמקדות של הסובייטים בעשיית "דברים שיש בהם צורך" במקום במוצרי פאר. הוא שאל ב[[ציניות]] אם יש גם מכונה "המכניסה אוכל לפה ודוחפת אותו למטה". ניקסון ענה שלפחות התחרות היא טכנולוגית ולא צבאית. בסופו של דבר הסכימו השניים ש[[ארצות הברית]] ו[[ברית המועצות]] צריכות להיות גלויות יותר האחתזו עם השנייהזו. עם זאת, חרושצ'וב הטיל ספק בהבטחה של ניקסון שחלקו בוויכוח יתורגם לאנגלית וישודר בארצות הברית.
 
המטבח תוכנן על ידי חברת הבניין "All-State Properties" מ[[פלורידה]] על ידי ה[[אדריכל]] אנדרו גלר (Andrew Geller). פרסום הוויכוח היה המקור לרעיון של החברה לשווק [[בית מתועש|בתים מתועשים]] זולים יחסית.
שורה 15:
שלוש רשתות הטלוויזיה הראשיות בארצות הברית שידרו את ויכוח המטבח ב-25 ביולי. פעולה זו גררה מחאה של הרוסים, שכן ניקסון וחרושצ'וב הסכימו ביניהם כי הוויכוח ישודר במקביל בארצות הברית ובברית המועצות, כשהסובייטים אפילו מאיימים להחזיק ברשותם את הסרט עד שיהיו מוכנים לשידור. הרשתות האמריקניות לעומת זאת חשו שההמתנה עלולה לגרום לחדשות לאבד את עדכניותן.<ref>Richard H. Shepard. "Debate Goes on TV over Soviet Protest" ''New York Times,'' July 26th, 1959</ref> יומיים אחר כך, ב-27 ביולי, שודר הוויכוח בטלוויזיה של מוסקבה, אם כי מאוחר בלילה כשרק חלק מההערות של ניקסון מתורגמות.<ref>Associated Press. "Soviet TV Shows Tape of Debate." ''New York Times,'' July 28th, 1959 </ref>
 
התגובה האמריקנית לוויכוח הייתה בתחילה מעורבת במידת מה, כשה[[ניו יורק טיימס]] קורא לו "חילופי דברים שהדגישו את הפער העמוק שבין מזרח למערב, אבל חסרי השפעה בנושאים המהותיים" והציג אותו כסוג של תרגיל פוליטי.<ref>"News of the Week in Review" ''New York Times,'' July 26</ref> העיתון אף טען כי נראה כי דעת הקהל חצויה בנוגע לוויכוחים.<ref>"Moscow Debate Stirs U.S Public" ''New York Times,'' July 27, 1959</ref> מצד שני, [[טיים מגזין]], שאף הוא סיקר את התערוכה, שיבח את ניקסון, כאומרו כי הוא "הצליח בדרך ייחודית לסמל את האופי הלאומי הגאה בהישגים האזרחיים, משוכנע באורח חייו, בטוח בכוחו תחת איום."<ref>"Better to See Once" ''Time Magazine,'' August 3rd, 1959</ref>
 
למרות האופי הבלתי דיפלומטי של חילופי הדברים זכה ניקסון בסופו של דבר לפופולריות עקב מסעו למוסקבה, לאחר שבדרך כלל הייתה דעת הקהל כלפיו קודם פושרת.<ref>Paul Kengor. "The Vice President, Secretary of State, and Foreign Policy." ''Political Science Quarterly'' Vol. 115, No. 2 (Summer 2000) 174-199. pg 184</ref> <ref>Bruce Mazlish. "Toward a Psychohistorical Inquiry: The Real Richard Nixon" ''Journal of Interdisciplinary History'' Vol 1, No. 1 (1970) pp 49-105</ref> המסע קידם את התדמית של ניקסון כמדינאי עממי, ושיפר בכך מאוד את סיכויו לזכות במינוי [[המפלגה הרפובליקנית]] ל[[נשיא ארצות הברית|נשיאות ארצות הברית]] שנה אחר כך.<ref>"Now the Summit" ''New York Times,'' August 3rd, 1959</ref>
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ויכוח_המטבח"