פקודת מניעת טרור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אמיר מלכי-אור (שיחה | תרומות) מ ←הפעלת הפקודה: תיקון קישור |
|||
שורה 27:
==הפעלת הפקודה==
עד [[1980]] נעשה שימוש בפקודה אך ורק כנגד ארגונים יהודיים, שנטו לאלימות פוליטית, וזאת, לפי דברי החוקר מנחם הופנונג, בשל כך שבהתאגדויות הערביות הופעלו כלים מינהליים ושיפוטיים שונים, בימי [[הממשל הצבאי על ערביי ישראל| הממשל הצבאי]] ולאחריו. התיקון מ-[[1980]], שהעביר את הפעלת הפקודה לשלטונות האזרחיים, ובמקביל יצר גם עבירה חדשה של "הזדהות עם ארגון טרור", נוצר בעקבות עליית כוחו של [[אש"ף]] ב[[השטחים|שטחים]], והתגברות הקולות בישראל הקוראים למשא ומתן עמו. חודשיים לאחר תיקון הפקודה הוכרזו כארגון טרור 14 ארגונים פלסטינים. החוקר [[מנחם הופנונג]] טוען כי בתחילת הפעלת החוק, לא הופעל החוק באופן שוויוני. החוק נאכף כנגד המזדהים עם ארגוני הטרור הפלסטינים, אך לא כנגד מזדהים עם ארגונים יהודים כדוגמת "[[המחתרת היהודית]]", שלאחר מעצר אנשיה, והכרזתה כארגון טרור על פי הפקודה, נערכו לה עצרות תמיכה ברחבי הארץ<ref>מנחם הופנונג, '''ישראל - ביטחון המדינה ושלטון החוק''', הוצאת נבו, מהדורה שנייה, 2001, עמ' 209</ref>. כאשר הופעל החוק למניעת תמיכה והזדהות עם [[אש"ף]] הופעל כנגד יהודים וכנגד ערבים. [[אייבי נתן]] הורשע בעבירה על החוק, ונדון ל-15 חודשי מאסר, בשל מפגשיו עם אנשי אש"ף. עם הכרזת [[תנועת כ"ך]] והארגונים הקשורים בה כארגוני טרור, הופעל החוק אף כנגד תומכי התנועה.
בפסק דין תקדימי שניתן בשנת 2006{{כ}}<ref>בג"ץ 951/06 עזרא שטיין נ. רב ניצב משה קראדי</ref>, ניתח הנשיא [[אהרן ברק]] צו לפי הפקודה למניעת טרור לסגירת "קפה אינטרנט", שבו התרכזה, לטענת המשטרה, פעילות של תנועת כ"ך. ברק בחן את הפעלת הפקודה בתנאים שנוצרו שישים שנה לאחר חקיקתה, ובין היתר לאור חקיקת [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]], וקבע כי אכן ניתן להפעילה, אך יש לפרשה לאור חוקי היסוד, ואת שיקול הדעת שנותנת הפקודה יש להפעיל בהתאם לעקרונות היסוד של המשפט המינהלי הישראלי, הכפוף לעקרונות שנקבעו בחוקי היסוד. משמעות הדבר היא כי בבחינת השאלה האם ניתן להפעיל את הפקודה יש לבחון האם הפעלתה הולמת את ערכיה של מדינת ישראל; האם הפעלתה נועדה לתכלית ראויה, והאם הפגיעה שהיא פוגעת בזכויות אדם אינה במידה העולה על הנדרש.
| |||